הלשכה המשפטית של הכנסת מסרה השבוע כי על שירות בתי הסוהר (שב"ס) לבחון בקשות פרטניות של ח"כים המעוניינים לבקר אסירים פלסטינים ולהיענות להן במידת האפשר, עד להכרעה בעתירה בנושא. התגובה ניתנה במסגרת בקשה לצו ביניים בעתירה, שהגישו ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש – הרשימה המשותפת) והמרכז המשפטי עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל ועל כך פורסם ב"הארץ".
הפגנה למען שחרורה של ח'אלדה ג'ראר, חברת המועצה המחוקקת הפלסטינית מטעם החזית העממית לשחרור פלסטין, שבמעצר מינהלי מאז אוקטובר 2019 (צילום: אדאמיר)
ח"כ ג'בארין ועדאלה דורשים לבטל את האיסור על ביקורי ח"כים אצל אסירים אלה ולקיים דיון דחוף בעתירה, המתנהלת מאז 2017. תגובת הממשלה לבקשה לצו הביניים גורסת כי יש לדחות אותה משום שטרם התקבלה הכרעה בעתירה. עוד הוסיפה הממשלה כי בתקופה שבה הוטלו הגבלות מיוחדות בניסיון למנוע הדבקה בקורונה מבקרים את האסירים נציגי הצלב האדום, וכי אסיר שמעוניין להתלונן על תנאיו יכול להגיש עתירה באופן עצמאי. האיסור על ביקורי ח"כים אצל אסירים ביטחוניים נקבע בהחלטת ועדת כנסת בדצמבר 2016 ובפקודת נציבות בתי הסוהר בשנת 2017, לאחר שח"כ דאז באסל גטאס (בל"ד) העביר טלפונים ניידים ומסמכים לאסירים פלסטינים בכלא קציעות. גטאס הורשע על כך וריצה שנתיים מאסר בכלא.
ח"כ ג'בארין מסר בתגובה: "ביקור אסירים פוליטיים הוא חלק מהחובה הפרלמנטרית שלנו לפיקוח על זכויות האדם של האסירים – חלק מהאסירים הפלסטינים הם במעצר מנהלי, חלקם קטינים, חלקם מוחזקים בתת תנאים. הניסיון למנוע ביקורים הוא פגיעה אנושה בנו כנבחרי ציבור ובחסינות הפרלמנטרית שלנו. דווקא בתקופה זו, כאשר לא ידוע מצבם של האסירים הפוליטיים בזמן משבר הקורונה הקשה, יש חשיבות רבה לביקורים אלה ולפיקוח על התנהלות הרשויות". בעדאלה הוסיפו: "בתגובת המדינה אין כל התייחסות לצורך המיידי לפיקוח פרלמנטרי על תנאי כליאת האסירים הביטחוניים, צורך שקיבל גיבוי מעמדת הכנסת ומקבל משנה חשיבות משום שהאסירים מהווים קבוצת סיכון בתקופת הקורונה, נוסף על הערפול הכבד שמוטל על הנעשה בימים אלה בין כותלי הכלא. ואם לא די בכך, בתגובתה מתעלמת המדינה כליל מן המגבלות שהוטלו על האסירים כתוצאה מתקנות שעת החירום המונעות ייעוץ משפטי ומונעות הלכה למעשה גישה אפקטיבית לערכאות". על פי ארגוני זכויות אדם פלסטינים בבתי הכלא של ישראל שוהים כ-5,000 אסירים פלסטינים, ובהם 432 עצירים ללא משפט ("עצירים מינהליים") ו-183 קטינים.
