ההארכה הנוספת שקיבלה המדינה מבג"ץ בעתירות נגד פרויקט רכבל הסיפוח בעיר העתיקה בירושלים פוקעת הבוקר (חמישי). לפני כחודש התבקשה הממשלה להגיש תצהיר משלים בנושא תוך 21 יום.

הרכבל מעל חפירות המתנחלים במזרח ירושלים (הדמיה: במקום)

בג"ץ קבע עוד בפברואר כי על המדינה להגיב לטענותיהם של ארגוני הסביבה ותנועות השלום נגד התוכנית, ולהסביר מדוע קודם הפרויקט בהליך מהיר כפרויקט תחבורתי אף שהוא מוגדר כאתר תיירות. שרות התחבורה והסביבה, מירב מיכאלי ותמר זנדברג, הודיעו שהן מתנגדות לרכבל שתכליתו להדק את הסיפוח והכיבוש בירושלים המזרחית.

תוכנית הרכבל, אשר אושרה בידי ממשלת נתניהו ב-2018, עוררה התנגדות ציבורית חריפה. לפי התוכנית, יוצבו לאורך מסלול הרכבל 15 עמודי ענק בגובה של עד שמונה קומות, ועל הכבלים המתוחים ביניהם יעבור הרכבל שיפגע בנופים של אגן העיר העתיקה. הרכבל, שייצא ממתחם התחנה, יעבור בדרכו להר ציון מעל גיא בן הינום, גיא היסטורי שבו לא בוצע מעולם פיתוח מודרני, ויפגע בקו הרקיע של ירושלים.

מהר ציון ימשיך הרכבל לאורך החומות עד מתחם קדם, שייבנה כעשרים מטר מחומות העיר העתיקה ויפגע גם הוא בחזותן. את התוכנית השנויה במחלוקת קידמו משרד התיירות והוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). בשל מאפייניו התחבורתיים יקודם הפרויקט לא בהליכי התכנון הרגילים, מה שפוגע ביכולתו של הציבור להתנגד לתוכנית.

תוכנית רשלנית

"תוכנית הרכבל היא תוכנית רשלנית שלא הייתה צריכה לבוא לאוויר העולם", נמסר מארגון הארכיאולוגים עמק שווה. "ארגוני סביבה, משתמשי תחבורה ציבורית, מורי דרך וארכיאולוגים – כל הארגונים המקצועיים הרלוונטיים לרכבל התייצבו  נגדו  והצביעו  על  הכשלים  של  התוכנית.  אך  בגלל שהממשלה בחרה לדלג על ועדות התכנון, קולם לא נשמע. את תוכנית הרכבל, שתפגע באופן אנוש בירושלים, צריך להוריד מהשולחן או לכל הפחות להחזיר אותה בהליכי התכנון הרגילים, שיאפשרו לערער על הכשלים".

גם דו"ח הכדאיות הכלכלית שהזמינו  יזמי הרכבל מראה, שבמידה שהקמת הרכבל תתייקר בכשליש מהאומדן שניתן, לרכבל אין כדאיות כלכלית. עוד קובע הדו"ח, כי אם הנכנסים לעיר העתיקה מהשערים הצפוניים (שער שכם, שער האריות ושער הפרחים – כלומר, השערים דרכם נכנסים לעיר העתיקה הפלסטינים שתחת כיבוש) לא ישתמשו ברכבל, לא תהיה לו כדאיות כלכלית.

בשירות המתנחלים

לפי ארגון המתכננים "במקום", מציעה התוכנית להקים רכבל ממתחם התחנה הראשונה בירושלים המערבית, מעל גיא בן הינום, אל הר ציון ומשם למתחם "עיר דוד" שהקימו מתנחלים בירושלים המזרחית. הרעיון המרכזי העומד בבסיס הקמת רכבל לעיר העתיקה בירושלים הוא הפיכתה של "עיר דוד" לשער הראשי לעיר העתיקה, תוך הזרמת מיליוני תיירים מהארץ ומהעולם למקום.

אלא ש"עיר דוד" נמצאת בשכונה הפלסטינית סילוואן בוואדי חילווה. בשכונה זו מתגוררים יותר מ-4 אלפים תושבים, המשוועים לתכנון הולם אשר יספק את צורכיהם בכל תחומי החיים: מגורים, מוסדות חינוך, גינות משחק ועוד. השכונה מעולם לא הוכרה בידי מדינת ישראל, למרות שבתים רבים בה נבנו עוד לפני 1967. תוכניות שנערכו לגבי המקום קבעו ייעודי קרקע של שימור וארכיאולוגיה ומגוון סוגים של שטחים פתוחים עם הגבלות בנייה משמעותיות. תוכניות אלה מקשות מאוד על התושבים בחיי היומיום כיוון שאינן מאפשרות שירותים ציבוריים חיוניים.

הרכבל מתוכנן לעבור ממש מעל גגות הבתים בוואדי חילווה, ויסודות העמודים המאסיביים מתוכננים לקום מתחת ליסודות הבתים הקיימים. הוראות ההפקעה מנוסחות בערפול, כך שעתיד הבתים הקיימים אינו ברור וקשה לתושבים לדעת איך להתגונן. התחנה הסופית של הרכבת מתוכננת מעל "מרכז קדם" – מרכז מבקרים שמתכננים המתנחלים להקים ב"עיר דוד". לדברי "במקום", הרשויות נוקטות צעדים חריגים כדי לאפשר בניית רכבל בתוך גן לאומי, וזאת ללא שיתוף הציבור וללא התייעצות עם אנשי מקצוע.

נמרוד עובד