גורמים רשמיים בישראל מסרבים למסור פרטים אודות התוכנית המקומית לגירוש בכוח של מבקשי מקלט למדינה שלישית, אשר לכאורה ממתינה עדיין להחלטה סופית של בית המשפט העליון בעקבות עתירה שהוגשה מצד ארגונים לזכויות אדם. בעוד כלי התקשורת בישראל אינם מפרטים על התכנית, המגזין הנחשב "פוריין פוליסי" פרסם ביום רביעי האחרון כתבה ארוכה ומפורטת, תוצאה של תחקיר שארך שנה שלמה, על מבקשי המקלט שהועברו בהסכמתם לאוגנדה או רואנדה. על כך נמסר ב"השבוע באפריקה", סיכום שבועי של חדשות מהיבשת ממרכז אפריקה ע״ש תמר גולן באוניברסיטת בן גוריון.
סימני עינויים על גופם של מבקש מקלט אפריקאים בעת הפגנה בתל–אביב (צילום: אקטיבסטילס)
התכנית הישראלית מתחילה בהבטחה של הרשויות במדינה למבקשי המקלט על כך שיוכלו לעבוד. כאשר הם מגיעים ליעד מבקשי המקלט מתארים בכתבה דפוס פעולה דומה: הם פוגשים בשדה התעופה אדם אשר מציג עצמו כסוכן ממשלתי אשר עוקף איתם את הבידוק של רשות ההגירה בכניסה, ומעביר את מבקשי המקלט לבית או מלון שהופך במהרה לבית כלא שמבקשי המקלט לא יכולים לעזוב. ״נראה שהתהליך הזה עוצב לא רק כדי להבריח מבקשי מקלט לא רצויים, אלא גם כדי להגן על הרשויות בישראל והשותפות באפריקה מאחריות חוקית או פוליטית למצבם של מבקשי המקלט״.
הכתבה מתמקדת בסיפורו של ג׳ון, אשר נוהג להציג עצמו כפקיד רשות ההגירה ברואנדה ומקבל את פניהם של מבקשי המקלט שנוחתים בשדה התעופה של קיגאלי הבירה. הוא מציג עצמו כפקיד שתפקידו לסייע לקליטה קלה של מבקשי המקלט במדינתם החדשה, אולם במהרה הופך למבריח: מבקשי המקלט נותרים ללא ויזה או אשרות עבודה, כפי שהובטח להם בישראל בתמורה להעברת לרואנדה. במקום זה הוא מבטיח להבריח אותם לאוגנדה, אותה הוא מכנה ״מדינה חופשית״. ״אם אתה חי כאן, לא תוכל לעזוב״, הוא אמר לאחד מהם, ״זו מדינה נוקשה. תן לי להציע לך, בתור אחיך, אתה צריך ללכת לאוגנדה״.
״ג׳ון אמר להם לא לדאוג, הוא יכול להבריח אותם בקלות לאוגנדה תמורת 250 דולר. ׳יש לי הכל׳ הוא אמר. ׳קשרים עם הממשלה שם. קשרים עם הממשלה הישראלית. אם משהו קורה, אני מתקשר לממשלה בישראל והם מסייעים לך״. התחקיר מציין שג׳ון האלמוני הציב למבקשי המקלט אלטרנטיבה בין הברחה לאוגנדה לבין מעבר לבית בקיגאלי, בו הם ישהו תחת פיקוח מתמיד. הם יצטרכו לשלם שכר דירה, אולם ללא מסמכים אותם ג׳ון סרב להעביר להם – מבקשי המקלט לא יורשו לעבוד ברואנדה. רבים מהמרואיינים פגשו את ג׳ון והזכירו דפוס פעולה דומה, שבסופו נאלצו להיכנע ללחציו ולהיות מוברחים לאוגנדה.
גורמים רשמיים בישראל, אוגנדה ורואנדה סרבו להגיב לתחקיר של המגזין. ואולם מהכתבה עולה סיפורים כמעט זהים מצידם של מבקשי מקלט ברואנדה ואוגנדה, וכן דפוס דומה של אלה שנחתו בשדה תעופה המקומי ובעזרת סוכן עקפו את בידוק המסמכים ורשות ההגירה. אלה מעידים על מידה לא ברורה של מעורבות ממשלתית, ייתכן ישירה, בכל אחת משלוש הבירות בישראל ובאפריקה.
לעיון בכתבה שפורסמה ב"פויריין פוליסי":
