היעדר שקיפות וביצוע חסר בתקצוב המאבק למיגור אלימות נגד נשים

חוקרת מרכז אדוה, יעל חסון, טוענת כי בתקצוב המאבק למיגור האלימות נגד נשים קיים היעדר שקיפות ואף ביצוע חסר. הדברים פורסמו לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, שיצוין ביום חמישי הקרוב במצעד ועצרת שיתקיימו בתלאביב. גם בוועדה לקידום מעמד האישה ולשיווין מגדרי של הכנסת, בראשות ח"כ עאידה תומאסלימאן (חד"ש הרשימה המשותפת) ייערכו מספר דיונים בנושא. ביום שלישי הקרוב, בשעה 10:00, ידונו על יישום המלצות הוועדה הביןמשרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה. בשעה 12:30 יתקיים דיון נוסף: רצח נשים בדגש על אלימות במשפחה הצגת נתוני עשור. הדיון ייערך באולם נגב וישודר בערוץ הכנסת. למחרת, ביום רביעי בשעה 09:30 יוצג הדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

2017-11-19_201733

לדברי חסון המדינה, באמצעות גורמים שונים, נוטלת אחריות על פיתוח ותקצוב שירותים למניעת אלימות במשפחה וגם שירותי הגנה ושיקום. יחד עם זאת, קיים מחסור בשירותים והתקציבים הקיימים אינם מספיקים על מנת להתמודד עם התופעה ועם השלכותיה הרחבות. יתר על כן, על אף התכנסותן מעת לעת של ועדות בנושא ולמרות הדיון הציבורי הער, עדיין לא מיושמת בישראל מדיניות מקיפה וכוללת ואין תכנית לאומית למאבק באלימות נגד נשים במשפחה.

מראיונות שקיימה חסון ומסקירת דוחות הוועדות השונות שפעלו בנושא, מסמכים רשמיים ומחקרים קודמים, עולים עיקר הבעיות והצרכים שאינם מקבלים מענה, וזאת בשל היעדר תיאום ושיתוף פעולה בין כלל הגורמים העוסקים בנושא וכן תקצוב ומענים חסרים. המסקנה העיקרית היא כי דרושה גישה מערכתית הן באשר לשירותים השונים לחינוך, מניעה, הגנה ושיקום בתחום האלימות נגד נשים במשפחה והן באשר לתקצוב מכלול השירותים והמענים הקיימים. "אלה ממומנים ציבורית באופן שלא ניתן לתעד ולערוך אחריו מעקב. התקציבים מבוזרים באגפים שונים במשרדים ממשלתיים שונים ואין גוף אחד שיכול לספק מענה אודות שינויים בתקציבים ופערים בביצוע", ציינה.

חסון סבורה כי בישראל אומצה גישה לפיה באחריותה של הממשלה לטפל בתופעת האלימות במשפחה אך זו לא תמיד מתבטאת בהקצאת משאבים הולמת. בחינת הנושא מעלה מימון חסר לשירותים רבים בקהילה ובמוסדות. תקצוב החסר דוחק בעמותות להשקיע בגיוס משאבים פרטיים על מנת לתת מענים טובים יותר. בנוסף הוא מביא לחוסר בשירותים חיוניים ולאספקת מענים חלקיים. לפיכך מומלץ לשפר את ההקצאות התקציביות, תוך שיתוף העמותות הפועלות בתחום ומכירות היטב את הצרכים של הנשים. הקצאה תקציבית טובה יותר תרחיב את פריסת השירותים, תגדיל את מידת הנגישות אליהם ותאפשר מענים ההולמים בצורה טובה יותר צרכים של נשים נפגעות אלימות (מקבוצות שונות) וילדיהן.

"בהקשר זה מומלץ לאמץ בפועל את גישת התקצוב המגדרי החותרת להתאמה טובה יותר של הקצאת משאבים ותקציבים ציבוריים לצרכים של נשים וגברים", הדגישה.