האיגודים המקצועיים בעולם, פרט להסתדרות בישראל, ציינו ביום שישי האחרון את היום הבינלאומי לבטיחות ובריאות בעבודה. מטרת המועד היא לקדם את המודעות לבטיחות ולגיהות של העובדים במקום העבודה. הוא מצוין מאז 2003 ביוזמת ארגון העבודה הבינלאומי. המועד  הוא גם יום זיכרון לקורבנות של תאונות העבודה ושל מחלות שמקורן בתנאיי העבודה.

לפי קו לעובד, לבד מעשרות ההרוגים מדי שנה בישראל בתאונות עבודה, רובן בענף הבנייה, 1,200 עובדים מתים מדי שנה כתוצאה מתחלואה תעסוקתית, ו-100 אלף מצטרפים למעגל הסובלים ממחלות שמקורן במקום העבודה. "הנזקים לעובדים, למשפחות ולקהילות הם אדירים, לעיתים קרובות בלתי הפיכים, ורבים מהחולים ימצאו את עצמם – באמצע החיים – מול שוקת שבורה. תחילה הם יאבדו ימי עבודה, בעודם מנסים למצוא ריפוי מהיר לבעיות שנוצרו במשך שנים. אך מהר מאוד המציאות תטפח על פניהם והם יגלו שעליהם להחליף מקצוע. תחלואה תעסוקתית גוזרת על אנשים שהיו בריאים לחלוטין ייסורים כרוניים, כופה הסבה מקצועית לא רצויה, ומפילה לאבטלה ולפתחו של הביטוח הלאומי. ישנם שיקבלו הכרה במחלת מקצוע, אך רבים ורבות יישלחו חזרה בידיים ריקות. רבים ימותו מתחלואה שנגרמה במקום העבודה", נמסר מקו לעובד.

"האם אפשר למנוע את הגורל הזה? בהחלט. לרגל היום הבינלאומי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית נאמר שכל עבודה מכבדת את בעליה, אך לא כל העבודות מכבדות את בטיחות העובדים ואת בריאותם", הדגישו.

תחלואה גבוהה ממה שמדווח

כתולדה מהמדיניות הניאו-ליברלית הקיצונית של ממשלות ישראל בדור האחרון, הוזנחה הבריאות התעסוקתית ונדחקה לתחתית סדר העדיפויות הציבורי. כך נפגעת במיוחד בריאותם של עובדים ועובדות מוחלשים המועסקים בעבודות כפיים, וכתוצאה מכך נפגעים גם איכות חייהם ופריון עבודתם. לפי הערכות, התחלואה התעסוקתית בישראל מקיפה יותר מ-100 אלף מקרים חדשים בשנה, וגבוהה פי כמה מנתוני רישום המחלות התעסוקתיות של המוסד לביטוח לאומי.

לאחרונה הוקמה הקואליציה לבריאות תעסוקתית, המגבשת תוכנית לאומית לפתרון הסוגיה בהקדם. פעיליה ניסחו מסמך עקרונות הקובע: "בריאות תעסוקתית היא זכות בסיסית וכל עובד ועובדת זכאים לעבוד בסביבת עבודה בטיחותית שאינה פוגעת בבריאותם, וזאת ללא הבדל דת, גזע, מגדר, לאום, מצב סוציואקונומי או מקום מגורים. על מקומות העבודה לדאוג לבריאות העובדים, ולפעול יחד עם העובדים לשמירה על בריאותם הגופנית והנפשית".

הקואליציה מדגישה כי שירותי בריאות תעסוקתית הם כלי הכרחי למניעה ולאיתור מוקדם של תחלואה תעסוקתית ולטיפול מקצועי בה, וכי המדינה צריכה לפקח ולהנחות את המעסיקים בכל הנוגע לטיפול בחשיפת יתר לגורמי סיכון בריאותיים במקום העבודה. על המדינה לעודד פיתוח ויישום של תוכניות המונעות סיכון בריאותי: "מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ומשרד הבריאות הינם פונקציות מרכזיות בגיבוש תמונת המצב הלאומית בתחום התחלואה התעסוקתית, בפיקוח על תחום זה, ובקידום הסדרה לשיפור המצב הקיים".

דורשים הקמת רשות לאומית לבטיחות

הקואליציה דורשת לשדרג את המענה הרפואי למניעת תחלואה, לאיתור מוקדם ולטיפול במחלות תעסוקתית, לרבות הגדלת מספר המרפאות ומספר הרופאים התעסוקתיים. כמו כן קוראת הקואליציה לשיפור רמת היידע והמיומנות הבסיסית של כלל בוגרי בתי הספר לרפואה בתחום הרפואה התעסוקתית. בהמשך להצעת החוק של ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), דורשת הקואליציה להקים את הרשות הלאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית – כפי שהמליצה ועדת אדם, ולהקים גם מכון מחקר לבריאות העובד.

עם מקימי הקואליציה נמנים: עדי מעוז, מנכ"לית קו לעובד; ד"ר מיקי וינקלר, מנכ"ל המוסד לבטיחות וגיהות; אייל בן ראובן, יו"ר מטה הבטיחות של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה; דן ורשבסקי, יו"ר איגוד מנופאים בהסתדרות הלאומית; עו"ד אלה אלון, מנכ"לית עמותת איתך-מעכי; ד"ר חיים כהן, רופא תעסוקתי, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות העובד; ד"ר נילי בורוכוב גרינברג, מומחית בבריאות בתעסוקה ובסביבה; ד"ר אלי רוזנברג, מנהל המחלקה לבריאות העובד, משרד הבריאות; איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי; עו"ד ואאיל עבאדי, הסתדרות עובדי הבניין; ניצן תנעמי ועו"ד אביגיל שחם, מזכ"ליות משותפות, כוח לעובדים; ופרופ' יונה אמסטר, ראש המחלקה לבריאות סביבתית ולגיהות תעסוקתית, אוניברסיטת חיפה.

נמרוד עובד