פעילות "הורים נגד מעצרי ילדים" מפרסמות מדי חודש איור המתאר את אחד משמונת שלבי המעצר של הילדים הפלסטינים. ״איור מספר סיפור, אך גם מעביר מסר רגשי שתופס את תשומת הלב״, אמרה נירית בן-חורין, מייסדת ויו״רית הורים נגד מעצרי ילדים. ״איור טוב מצליח להעביר את התחושות של הילדים העצורים: אימה ופחד, בדידות, חוסר אונים, חרדה וייאוש. אני באה מעולם של עיצוב ומאמינה בכוחם של דימויים ויזואליים להעביר מסר ולעורר בנו רגש״.

איור של אורית ברגמן על מניעת המפגש בין הקטין לעורכי ולעורכות הדין שלו. תחושות של בדידות עצומה, תסכול וייאוש (צילום: אורית ברגמן)

בין המאיירים שלוקחים חלק בפרויקט: רות גוילי, מרב דקל-סלומון, איתי רווה, אורית ברגמן, חנן קמינסקי, מרינה גרצ'אניק, רומי אלבום ואיציק רנרט. מנכ"לית "הורים נגד מעצרי ילדים" היא עו"ד מוריה שלומות, חברת מועצת העיר ת"א-יפו מטעם "אנחנו העיר". "נמשיך להיאבק להפסקת מעצרי ילדים" – מסרה שלומות (ר' סיפורו של ילד בן 12 שנעצר בעמוד זה), והוסיפה שתוך שעות הגיעה מגבית מקוונת להפצת האיורים ליעדה.

עו"ד שלומות ובן-חורין, שהיא עובדת סוציאלית, שוחחו לפני כמה חודשים עם המעצב להב הלוי כדי למצוא דרכים להגיע לקהל רחב יותר, מעבר לטקסטים ולפוסטים בפייסבוק. "חשבנו יחד איך להציג את הנושא באופן חווייתי כדי ליצור אצל הצופה חוויה רגשית מטלטלת", הסבירה בן חורין ל"הארץ". הן פנו למאיירות רות גוילי, אורית ברגמן ומרב דקל סלומון, ולמעצבות לי אדר ותמר הוניגמן, וגיבשו רשימת מאיירים. אלה יצרו סדרה של איורים הקרויה "סיוט בשמונה שלבים", הממחישים את שלבי המעצר של הילדים, כשכל שלב הוצג בידי מאייר בכיר. האיור הראשון למשל, של גוילי, מתאר את השלב הראשון, כשהקטינים נשלפים מהמיטה באמצע הלילה. השפה של גוילי צבעונית, ילדית ומחבקת, אך משלבת שפה מבוגרת ואלימה: היא ציירה ילד מפוחד במיטתו, כשאת החלק המרכזי באיור עוטפת מסגרת ורודה שנפרצים מתוכה שני רובים המכוונים אליו. האיורים מתפרסמים בינתיים רק בפייסבוק ובאינסטגרם. עד כה נחשפו אליהם מאות אלפי ישראלים. בשלב הבא יוצגו האיורים בתערוכה.

נמרוד עובד

לדף הפייסבוק של הורים נגד מעצרי ילדים:

https://www.facebook.com/ChildDetention