ההתנגדות למלחמה – משימה מהפכנית ואמיצה

גילוי דעת הלשכה הפוליטית של מק"י

שלושה שבועות של מלחמה גבו מחיר קשה מנשוא: למעלה מ-1,400 הרוגים פלסטינים, וביניהם – 430 ילדים ומאות נשים וקשישים; 400 אלף פלסטינים שנותרו ללא קורת גג; הרס של תשתיות מים וחשמל, של בתי ספר ומוסדות ציבור אחרים. פשעי מלחמה אלה בוצעו באמצעות הטלתן של 1,500 טונות פצצות והפצצות מהיבשה והים לעבר שכונות אזרחיות. הפשעים האלה בוצעו בהחלטה צינית מחושבת של ממשלת אולמרט-ברק-לבני, אשר לא היססה אגב כך לחשוף רבבות ישראלים לירי טילים ופגזים. ההתנגדות הפלסטינית לפלישת הצבא הישראלי לרצועה הייתה ביטוי לזכותו הלגיטימית של כל העם להתנגד לכיבוש.

גם לאחר ההכרזה על הפסקת האש, שנכנסה לתוקפה השבוע, נמשכת פעילות צבאית ישראלית ברצועה. מק"י תובעת לשים קץ לכל התערבות צבאית ישראלית, את הסרת המצור מהרצועה ואת פתיחת כל המעברים לתנועת סחורות ובני אדם, וזאת כשלב ראשון בדרך לשיקומה הפיסי של הרצועה מההרס הכבד, שזרע הצבא הישראלי.

למלחמה בעזה היו מטרות מוצהרות, שנועדו לגייס לה תמיכה ציבורית בארץ ובעולם. אך מטרתה האמיתית הייתה – לנצל את תקופת המעבר שבין הנשיאים בוש ואובאמה מתוך מגמה לזכות בתמיכה מוחלטת של ממשל בוש וליצור סדר יום אזורי רווי דמים בפתחו של הממשל החדש, וזאת במטרה ליצור מאזן אימה ולרמוס כל סיכוי להסדר שלום ישראלי-פלסטיני יציב, המבוסס על פינוי כל ההתנחלויות, נסיגה ישראלית מכל השטחים הכבושים מאז יוני 1967, ושתי בירות, ישראלית ופלסטינית, בירושלים.

התוקפנות הישראלית משולחת הרסן לא הייתה אפשרית ללא תמיכה כל-צדדית של ממשל בוש, ללא השלמה גלויה וסמויה עם התוקפנות מצד הריאקציה הערבית, וללא תמיכה של הנהגות רוב המפלגות בארץ (מליברמן ועד מרצ) במלחמה. יוזמות ערביות ואירופיות שונות צצו מאוחר מדי ותרמו תרומה מעטה, אם בכלל, להוקעת התוקפנות הישראלית ונותן החסות לה – ממשל בוש, ולמאמץ החיוני להעמיד את יוזמי המלחמה ומבצעיה לדין על ביצוע פשעי מלחמה.

מפלגות השלטון ניסו באופן ציני להשתמש בתוקפנות ובשפיכות הדמים כמנוף לשיפור מצבן במערכת הבחירות לכנסת ה-18.

הממסד הישראלי ניצל את ימי המלחמה כדי לפגוע באופן חמור בחופש הביטוי ובחופש המחאה וההפגנה. למעלה מ-700 מפגינים, רובם אזרחים ערבים, נעצרו בידי המשטרה, ועשרות זומנו לחקירות שב"כ. מגמה זו באה לידי ביטוי גם בהחלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לפסול את השתתפותן של רע"ם-תע"ל ובל"ד בבחירות. מק"י מוקיעה את המתקפה האנטי-דמוקרטית מצד זרועות השלטון בארץ, וקוראת למערכה ציבורית רחבה נגד הגזענות וסכנת הפשיזם.

ניהול המלחמה בעזה בימים של משבר כלכלי מחריף, מאיץ את גל הפיטורים וסגירת העסקים. מק"י תפעל לגיוס מערכה ציבורית נגד כל  ניסיון להטיל את מלוא כובד מימון המלחמה ההרסנית והנפשעת בעזה על כתפיהם של העובדים ושל השכבות העניות.

המפלגה הקומוניסטית הישראלית ושותפיה בחד"ש התריעו מפני המלחמה עוד לפני שפרצה, התנגדו לה באופן נחרץ מיומה הראשון, ומילאו תפקיד מרכזי במאות ההפגנות ומשמרות המחאה נגד המלחמה, שנערכו ברחבי הארץ ואשר אורגנו ברובן ע"י מק"י וחד"ש או יחד עמן.

בשותפות היהודית-ערבית, העומדת בכל המבחנים, בעמדותיהן המדיניות והמוסריות האמיצות, שירתו ומשרתות מק"י וחד"ש את האינטרס האמיתי של שני העמים, של העובדים היהודים והערבים, של הנשים והצעירים: הפסקת שפיכות הדמים והשגת שלום צודק ויציב לעמים וביטחון לכל האזרחים.

מק"י שולחת ברכה חמה לכל כוחות השמאל והשלום בעולם אשר הרימו קול מחאה וגינוי בכל רחבי תבל נגד התוקפנות הישראלית ומציינת במיוחד את תפקידיהן של ונצואלה, קובה ובוליביה.

חיפה, 19.1.09