ההסתדרות נמה נום: בחסות הקורונה ממשלת הימין ממשיכה במדיניות הניאו-ליברלית

"ההסתדרות נמה נום. היא עייפה בלי די. טח! טח! מי דופק שם? אוי, לא! זהו המשבר הכלכלי והחברתי!". נכון, שיפצנו קצת את תחילתו של ספר ילדים ידוע, "ארנבת נמה נום", אבל תוכנו של המשפט הוא נכון. נדמה שההסתדרות נמה לאחר שציינה החודש 100 שנים לקיומה. יש קשישים שבגיל זה סובלים מהסתיידות עורקים. ההסתדרות סובלת מהסתיידות מנהיגים. קולה לא נשמע זה חודשים ארוכים – חודשי משבר הקורונה – ומעשייה… אין ממש מעשים ראויים לציון.

ממשלה בפעלתנות יתר

אבל מי שמגלה פעלתנות יתר דווקא בימי קורונה היא ממשלת הימין. ממשלת נתניהו-גנץ הצליחה בשנה האחרונה לקדם הפרטה של ארבעה תאגידים ציבוריים גדולים: חברת החשמל, רשות הדואר, התעשייה האווירית ונמלי חיפה ואשדוד. הכל נעשה בהסכמת ההסתדרות, כמובן. במקומות בהם "הפריע" ועד העובדים למדיניות הממשלה והמעסיקים, כמו בנמל אשדוד או באל-על המופרטת – הוועדים פוזרו או שותקו. הדברים הגיעו עד כדי כך, שבנמל אשדוד מציעים עובדים רבים לנטוש את שורות ההסתדרות (ואף הפגינו מול מועצת הפועלים בעיר); מאות טייסי אל-על עזבו אותה (לטובת ההסתדרות הלאומית!); ועובדים רבים שהיו מאורגנים בעבר במסגרתה פועלים כעת עצמאית – בהם למשל עובדי רשות השידור לשעבר (כעת תאגיד השידור הציבורי "כאן"), שחברו עם ארגון העיתונאים (שגורש ב-2019 מההסתדרות בהוראת היו"ר ארנון בר דוד) כדי להקים איגוד עובדי התקשורת עצמאי.

אך ממשלת הימין לא רק מפריטה את נכסי הציבור בסיועה של ההסתדרות. כמעט מבלי לעורר תשומת לב, הצליחו האוצר וההסתדרות להסכים במהלך משבר הקורונה על סדרת שינויים שמנסים באוצר לקדם כבר שנים ללא הצלחה.

כך, למשל, בתחילת הסגר הראשון, בשעה שמאות אלפי עובדים במגזר הפרטי נשלחו הביתה לחל"ת (מבלי שההסתדרות מחתה), הגיעו שני הצדדים להסכמה מרחיקת לכת: עובד המגזר הציבורי שהסגר הותיר אותו בבית מחוסר עבודה ולא נמצא לו תפקיד חלופי יקבל רק 70% משכרו הרגיל. בחוסר ברירה נאלצו אלפי עובדים שנשלחו הביתה לפתע לבצע עבודות אחרות כדי לא לאבד משכרם.

 

בכיר באוצר: "על זה חלמנו שנים"

לפי "גלובס", בקרי גבול עובדי רשות האוכלוסין עברו לעבוד כפקחים במשרד לביטחון פנים; מצילים עובדי עיריית ת"א-יפו עברו לעבוד בחלוקת מזון לאזרחים ותיקים; סייעות לגני ילדים באשדוד עברו לתגבר את המוקד העירוני; ועובדי מכס במעברי הגבול תגברו את מוקד המענקים לעצמאים שהפעילה הרשות. גם שעות הפעילות התרחבו: עובדי בתי המשפט למשל "הסכימו" להגיע למשמרת שנייה. כל השינויים האלה היו עילות להכרזת סכסוך עבודה מצד ההסתדרות בימים כתיקונם.

אבל ההסכם שאמור היה להיות זמני, לכמה שבועות, הוארך שוב ושוב – ולאחרונה עד מארס 2021. "אלה דברים שהיינו שואפים להמשיך איתם הלאה", אמר ל"גלובס", אוהד אלקבץ, רכז החברות הממשלתיות באגף הממונה על השכר באוצר, ומי שמטפל ביחסי העבודה ובשכר בכל החברות הממשלתיות. "בסוף זה חלק מהשינוי בתרבות הארגונית שאנחנו מנסים לחולל. כי פתאום המנהלים יכולים להתחיל לנהל את העובדים שלהם. להחליט איזה עובד הם רוצים להעביר או להאריך לו תפקיד. העובדים גילו שמעבר מקבלת קהל פרונטלית לדיגיטלית הוא לא דבר רע. הקורונה הייתה הכלי שאִפשר לנו לעשות דברים שתמיד רצינו והאמנו שצריכים לקרות".

אלקבץ מילא תפקיד מרכזי בניהול המו"מ מול ההסתדרות על הסכמי העבודה הזמניים של ימי הקורונה. אלקבץ עבד שבע שנים במשרד הביטחון ועוד ארבע שנים וחצי במשרד ראש הממשלה לפני שהגיע ליחידת הממונה על השכר באוצר לתפקידו הנוכחי.

במסגרת הפרטת נמל חיפה עובדי דור א' זכו בחבילות פרישה בסך 2.8 מיליון שקל במסגרת הסכם לפרישה מוקדמת, שאלקבץ היה שותף בניסוחו. "זה הסכם מצוין", אמר לעיתון הכלכלי, "כי החלופה, להחזיק את העובד עד גיל הפרישה למרות שאתה לא צריך אותו – הייתה עולה למדינה הרבה יותר. למעשה, על כל שקל ששילמנו, חסכנו למדינה שניים"… למדינה או לבעלים הפרטיים החדשים?

 

 החשש: בעתיד בדומה להווה

השאלה המרכזית העומדת כעת בפני מעמד העובדים היא העתיד לבוא לאחר הבחירות, בעקבות המפולת הכלכלית והחברתית הצפויה על רקע מגפת הקורונה ומדיניות הממשלה הכושלת. כפי שההסתדרות לא גילתה שום התנגדות למדיניות הניאו-ליברלית של ממשלת הימין ואף הושיטה לה יד, החשש הוא שתוסיף לתת יד גם לממשלה הבאה, שתהיה אף היא ימנית וניאו-ליברלית – עם נתניהו בשלטון או בלעדיו. הליכוד, תקווה חדשה, ימינה, תנופה, הישראלים, ישראל ביתנו, הבית היהודי, תל"ם ושרידי מפלגת העבודה יהיו כולן או חלקן בממשלת ההון-שלטון. בעמדותיהם הכלכליות והחברתיות נתניהו, יעלון, לפיד, בנט, סמוטריץ' או חולדאי – חד הם.

אפרים דוידי

המאמר מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"