האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ועמותת קשת – קהילה, תרבות וסביבה, הגישו בשבוע שעבר בשם תושבי קהילות ערביות-בדואיות בהר הנגב שתי התנגדויות לתוכנית שמקדמת המדינה לפינויים הכפוי ליישוב עבדה. ההתנגדויות הוגשו נגד הכוונה לפנות את תושבי רמת ציפורים, נחל חווה ונחל אריכא לעבדה בניגוד לרצונם, כדי להכריז על המקומות בהם הם יושבים כ"מוקדי תיירות ללא מגורי אדם".
מוחים נגד הרס הכפר הערבי-בדואי אל-עראקיב שבנגב, 18 באוקטובר 2022 (צילום: פורום דו-קיום)
בהתנגדויות נטען כי המדינה מתעלמת מההבטחה השלטונית שנתנה לתושבי רמת ציפורים להקים בעבורם יישוב על אדמותיהם. עוד נטען כי המדינה מתעלמת מהרקע החברתי והתרבותי השונה של הקהילות הבדואיות המתגוררות במספר מוקדים שונים ומבקשת להעביר אותן למקום מגורים אחד ויחיד, שאינו מתאים לאורח חייהן, ובניגוד לרצונם לשמור על הייחודיות של כל קהילה, אורחות חייה והמנהגים השבטיים שלה. כך, למשל, מתואר בהתנגדויות כיצד הקהילות הבדואיות המתגוררות כיום בנחל חווה ובנחל אריכא הן שריד אחרון לתרבות סמי-נוודית שהתקיימה בהר הנגב מאז המאה ה-16 ועד היום – תרבות שכבר נפגעה קשות בעיקר, משנות ה-70 של המאה הקודמת, שעה שנאלצו לוותר על מנהגי הנדידה של המרעה. העברת התושבות והתושבים מיישוביהם הנוכחיים, אם תתממש, תעמיק עוד יותר את הפגיעה בהם.
טענה נוספת המובאת בהתנגדויות היא שהפיכת מוקדי ההתיישבות הקיימים ברמת ציפורים, נחל חווה ונחל אריכא למוקדי תיירות מדברית בעלי אופי וסגנון אירוח בדואי, ללא כל אפשרות שהתושבים הבדואים של אותן קהילות יתגוררו בהם, פוגעת בזכויותיהם הבסיסיות. בנוסף, היא שומטת את הקרקע מתחת לרגליה של התוכנית עצמה, שכן נוכחות האוכלוסייה הבדואית באתרים אלה מהווה בסיס מהותי לפיתוח התיירות המדברית שהמדינה מבקשת לקדם.
עוד תוקפים הארגונים המתנגדים את כוונת המדינה להתנות את ההכרה ביישוב הבדואי עבדה, בהסכמה של שלוש הקהילות הבדואיות רמת ציפורים, נחל חווה ונחל אריכא לעבור להתגורר בו. לטענתם מדובר בהתניה תקדימית, היוצרת מתח רב בין שלוש הקהילות המתגוררות בהר הנגב, המסרבות לעבור להתגורר בעבדה, לבין הקהילה המתגוררת בעבדה, שבאופן טבעי תומכת בהכרה ביישוב.
הארגונים מבקשים לאפשר לתושבי רמת ציפורים, נחל אריכא ונחל חווה להמשיך להתגורר במקומות מושבם הנוכחיים, ובמקביל להכריז עליהם כמוקדי תיירות מדברית שניתן להתגורר בהם. לצורך זאת, כפתרון, הם מציעים הקמה של שכונות מרוחקות ממרכז היישוב עבדה, תוך שמירה על העצמאות הפנימית וכיבוד אורח החיים השבטי והמנהגים של השבטים השונים המתגוררים בהר הנגב.
לדברי עו"ד עביר ג'ובראן מהאגודה לזכויות האזרח "הרשויות ממשיכות במדיניות הכושלת של ריכוז הבדואים בנגב ללא כל התחשבות בייחודיות והשוני בין הקהילות הבדואיות בהר הנגב, וללא כל התחשבות ברצון של כל קהילה וקהילה. כבר היום אפשר מבחינה תכנונית להקים שני יישובים ולאפשר הסדרה במקום עבור שתי קהילות בהר הנגב: רמת ציפורים, שכבר קיבלה סמל יישוב, ועבדה, שלאחרונה קיבלה הכרה. כמו כן, ניתן להכריז על נחל אריכא ונחל חווה כמוקדי תיירות עם מגורים, דבר שיאפשר לקהילות להמשיך להתגורר במקום ולהמשיך לפתח פרויקטים של תיירות."
סזאר יהודקין, מתכנן ערים ופעיל בעמותת במקום, הוסיף "כמו במקרים רבים אחרים, התוכנית הנוכחית מקודמת מזה שנים רבות ללא שיתוף אמיתי של אוכלוסיית היעד. ההצעה לחייב קבוצות אוכלוסייה לעקור ממקום מושבן כתנאי להכרה ולהסדרה של יישוב אחר היא פוגענית וחסרת תקדים. אם הדברים היו מתנהלים אחרת, ניתן היה מזמן למצוא פתרון תכנוני מקובל ומוסכם על כלל בעלי עניין: האוכלוסייה הבדואית, המועצה האזורית ורשויות המדינה השונות. דווקא באזור זה ישנה חשיבות עליונה במציאת חלופות התיישבות שנותנות מענה לצורכי הקהילות הבדואיות וגם לפיתוח של תיירות מקומית ייחודית".
עוד בנושא: https://zoha.org.il/116611
