במכון גתה בירושלים ייערך ביום חמישי, 12.5 בשעה 19:00 אירוע מיוחד תחת הכותרת "הבלתי נכנעים": מפגש סלון ובו הקראת מכתבים מאת המהפכנית הגרמנית אולגה בנאריו ושיח מומחים על אודותיה.
אולגה בנאריו כפי שצולמה על ידי משטרת ברלין באוקטובר 1926 (צילום: מכון בנאריו)
בנאריו, ילידת מינכן ממוצא יהודי, הייתה שליחה של הקומינטרן – האינטרנציונל הקומוניסטי. לאחר ניסיון התקוממות כושל בברזיל בשנת 1936 הוסגרה בנאריו לגרמניה הנאצית בעודה בהיריון מתקדם. בבית הסוהר לנשים בברלין הביאה לעולם את בתה אניטה, שנלקחה ממנה לאחר 14 חודשים. במשך חמש שנים נכלאה בנאריו בבתי סוהר ובמחנות ריכוז בגרמניה, ובשנת 1942 נרצחה בתא הגזים של "המוסד הפסיכולוגי ברנבורג".
באירוע במכון גתה יוקראו המכתבים שכבתה בעת מעצרה, וכמו כן את דוחות הגסטפו, שחוברו במעקב אחריה. ההקראה בשפה הגרמנית עם תרגום לאנגלית.
בין משתתפי האירוע: גבריאלה בורשמן זיגלר, עורכת עבור שירות החילופים האקדמי הגרמני באוניברסיטה העברית בירושלים, שתקריא את דוחות הגסטפו. אוטה קייזר, שחקנית, קריינית ומרצה בתחום לימודי הקול, תקריא את מכתביה של אולגה בנאריו. מרטין מוליטור, שחקן ומתרגם, יקריא את מכתביו של בן זוגה של בנאריו, המנהיג הקומוניסטי הברזילאי לואיס קרלוס פרסטס.
כמו כן ישא דברי הסבר של רוברט כהן, במאי, חוקר ספרות וסופר. בין השנים 2012-1991 לימד כהן במחלקה לגרמנית באוניברסיטת ניו יורק, והוציא לאור כרכים המאגדים את הטקסטים שיוקראו באירוע.
בנאריו הצטרפה לתנועת הנוער הקומוניסטית הגרמנית ב-1928. שם, בעודה בת 15 בלבד, תכננה וארגנה את חילוצו של אהובה הסופר אוטו בראון מכלא מוביט בברלין. לימים עבר הזוג למוסקבה, שם השתלמה בנאריו בבית הספר לחינוך צבאי ורעיוני. במקביל ללימודיה שימשה נציגה בכירה של הקומינטרן בבריה"מ, בצרפת ובריטניה, ולקחה חלק בארגון פעילויות אנטי-פשיסטיות רבות.
בשליחות הקומינטרן
כך, ב-1934 הוטלה עליה המשימה לסייע בהשבתו של הקומוניסט הברזילאי, לואיס קרלוס פרסטס, למולדתו. פרסטס שהה בגלות במוסקבה מ-1931, ולצורך המשימה הוכנו תעודות מזויפות המוכיחות כי השניים הם זוג פורטוגלי נשוי (עד שהגיעו השניים לריו דה ז'ניירו הפכה הזוגיות המזויפת לאמיתית). בברזיל עמד פרסטס בראש התקוממות קומוניסטית שנכשלה, וכתוצאה מכך נעצרה בנאריו בידי המשטרה המקומית והוסגרה לשליחי הגסטפו בברזיל. למרות לחצים בינלאומיים שהופעלו על ברזיל וגרמניה, בספטמבר 1936 הועברה בנאריו, בעודה בהריון מתקדם, חזרה לגרמניה הנאצית בספינת משא. בנאריו נעצרה מיד עם עגינת הספינה, ובנובמבר 1936 ילדה בכלא את בתה, אניטה פרסטס. בהיותה בת 14 חודשים הצליחו הצליחה משפחתה של בנאריו לשחרר את התינוקת ולהעבירה למקסיקו, שם גדלה.
בבגרותה הייתה מעורבת אניטה פרסטס גם היא בפעילות במפלגה קומוניסטית. בזמן השלטון הצבאי במדינתה גלתה לברית המועצות ולבסוף שבה לברזיל ב-1989. כיום מרצה אניטה בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ריו דה ז'ניירו.
הנצחה במזרח גרמניה ובברזיל
במזרח גרמניה זכתה דמותה של בנאריו בהערצה ובהנצחה. נקראו על שמה בתי ספר, מפעלים ורחובות בערים שונות, לרבות ברלין. בברזיל פורסמו ספרים ומחקרים על אודותיה ואף הופקו סרטים עלילתיים ותיעודיים המגוללים את סיפור חייה העשיר. קורותיה של בנאריו מתועדים בעברית בספר מאת יהודית בובר אגסי: "האסירות היהודיות של רוונסבריק" (הוצאת מאגנס, 2012).
נמרוד עובד
