יותר ממחצית מכלל עובדי משרדי הממשלה, כ-20 אלף עובדים, הכריזו סכסוכי עבודה. 17 מתוך 25 הסכסוכים פתוחים יותר משלוש שנים, ועל פי חוק מאפשרים לעובדים לפתוח בעיצומים או שביתות בכל רגע נתון. כך עולה מדו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר שהמתפרסם הבוקר (שלישי). יצוין שהממונה מעוניין לצמצם את זכות השביתה כי לדעתו "הדבר נובע ממצב החקיקה בישראל, שמאפשר הכרזה על סכסוך עבודה ללא הגבלת — עיקרון שבו נלחם הממונה על השכר כבר שנים, אך פתרון לא נראה באופק."
משמרת של חברי ועד עובדי המרכז לבריאות הנפש כפר שאול בירושלים בעת שביתה, יולי 2021 (צילום: הסתדרות עובדי המדינה)
הדו"ח עוסק בעובדי המגזר הציבורי, ובתוכו עובדי משרדי הממשלה, ללא עובדי מערכת הבריאות, שיזכו בדו"ח נפרד. כמו כן ובהתאם למגמות הניאו-ליברליות במקביל גידול באוכלוסייה חלה ירידה של 0.8% במספר העובדים במשרדים הממשלה — לראשונה זה עשור. לדברי הממונה הסיבה לכך "היא משבר הקורונה שהוביל להקפאת תקנים והאטת תהליכי הקבלה לעבודה, בזמן שעזיבות ופרישות נותרו בקצב דומה לשנים קודמות". עוד מתברר, כי בחמש השנים האחרונות חל גידול מצטבר של 7% במספר המשרות במשרדי הממשלה לעומת גידול של 10% בכלל האוכלוסייה. בתקופה זו מספר המשרות במשרדי הממשלה עלה רק ב-1.4% בממוצע לשנה, שהם רק 469 משרות בשנה. זאת, לעומת גידול ממוצע באוכלוסייה של 1.9% בשנה.
יצוין שהדו"ח לא כולל את העובדים אצל קבלני השירותים בתחום הניקיון, השמירה וההסעדה שמועסקים במשרדי הממשלה, וכן את העובדים בשירותי הממשלה המופרטים שמועסקים באמצעות עמותות או חברות פרטיות. יחד עם זאת, עובדי המגזר הציבורי והממשלתי משכילים יותר מאלה במגזר הפרטי, בין היתר בשל התגמול החודשי על השכלה, שהמריץ עובדי ציבור להשלים תארים אקדמיים. מבדיקת ציוני הפסיכומטרי עולה כי הציונים של עובדי מדינה שלמדו כלכלה ומשפטים גבוהים יותר מציוני הפסיכומטרי של עובדי המגזר הפרטי או הציבורי.
לעיון בדו"ח המלא (178 עמודים):
