ישראל מצויה במשבר פוליטי מבני עמוק. ממשלת בנט-לפיד, שהוקמה בעקבות הבחירות לכנסת במארס 2021, אינה מתמודדת עם משבר יסודי זה. למק"י נועד תפקיד מרכזי בהעמקת המודעות למהותו של המשבר ובסימון דרך המוצא ממנו. רק שינוי דמוקרטי מהותי ועמוק בתפיסות הדומיננטיות בישראל יוכל לחלץ את החברה הישראלית מהמשבר. שינוי זה כולל את סיום הכיבוש וההכרה בזכויות הלאומיות של העם הפלסטיני, לרבות זכותו להקמת מדינתו העצמאית בצד ישראל כבסיס לשלום. לעם בישראל נחוץ כוח פוליטי המסוגל להיאבק למען שוויון זכויות לאומי ואזרחי מלא למיעוט הלאומי הערבי-פלסטיני בישראל, ואשר יילחם בכל סממני הגזענות והעליונות היהודית במדינה.
פעילי מק"י וחד"ש מפגינים נגד הכיבוש מול מטה הליכוד, מצודת זאב, במרכז תל-אביב, מאי 2021 (צילום: זו הדרך)
השנים האחרונות של שלטון נתניהו עמדו בסימן המחאה המדינית והחברתית הרחבה ששטפה את המדינה. המוחים ביקשו להגן על המרחב הדמוקרטי, לבער את השחיתות השלטונית ולהוקיע את הגזענות והפשיזציה של השלטון ושל המרחב הציבורי. חברי מק"י השתלבו במחאות אלה והעניקו תוכן רדיקלי למחאה בגשרים, בכיכרות ובצמתים בתל אביב, בירושלים וברחבי הארץ. אנו מביעים הערכה מיוחדת לפעילותם של סניפי מק"י בירושלים ובתל אביב במחאה.
עם נפילת ממשלת נתניהו והקמת הממשלה הימנית בראשות בנט נוצר מצב חדש, המטיל אחריות כבדה על מק"י ככוח מרכזי שיכול להוביל את המאבק נגד המדיניות ונגד התוכניות המסוכנות של הממשלה החדשה. כמה ממרכיבי הקואליציה בממשלת בנט – יש עתיד, כחול לבן, העבודה ומרצ – נמנו עם משתתפי מחאת בלפור, שהתמקדה בעיקר בשחיתות השלטון והעומד בראשו ולא בדרישה לשינוי הדרך והמדיניות. מפלגות אלה נמצאות כיום בלב השלטון. אפשר שאם תתעורר מחאה פוליטית נגד ממשלת בנט, ינסה הימין הקיצוני והסמי-פשיסטי להשתלט עליה.
הממשלה בראשות בנט, לפי קווי היסוד שלה, תנהל מדיניות כלכלית וחברתית ניאו-ליברלית קיצונית שתפגע קשות בציבור העובדים. יחד עם זאת, היא תפעל בקפדנות להוכיח שהיא ממשלה ימנית לא פחות מקודמתה בנושאים המדיניים. היא תמשיך בהעמקת הכיבוש, בהרחבת ההתנחלויות, בביתור השטחים הפלסטיניים, בהריסת בתים, במצור על רצועת עזה, בשלילת זכויותיו של העם הפלסטיני, בהעמקת ייהוד ירושלים המזרחית הכבושה, בפרובוקציות בעיר העתיקה ובמסגד אלאקצא, בהעמקת הפגיעה באזרחים הערבים בנגב ובפגיעה בזכויות הלאומיות והאזרחיות של הציבור הערבי בישראל.
המדיניות של ממשלת בנט-לפיד תפגע בחלקים נרחבים בציבור היהודי והערבי ועשויה, לכן, להוציא רבים למחאה ברחובות ובכיכרות. בהתחשב בתסכול בקרב חלקים מתומכי התנועה האסלאמית הדרומית, שהולכו שולל בידי מנסור עבאס והנהגת הרשימה המאוחדת, ניתן להניח שמחאות זעם יפרצו גם בקרב חלקים בציבור זה.
מק"י וגם חד"ש חייבות להכין את עצמן פוליטית וארגונית. עליהן לחולל שינויים מבניים, תפיסתיים וארגוניים, שיאפשרו להן להיות הכתובת להכלת כוחות חדשים, ולקלוט פעילים וקבוצות מחאה הן בציבור היהודי והן בציבור הערבי.
נחוץ עכשיו להפעיל את הפוטנציאל הטמון בפרויקט הפוליטי של החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון (חד"ש), ולהשיב לשאלה: כיצד תהיה חד"ש מסגרת פתוחה יותר, מושכת ומזמינה, המסוגלת לקלוט כוחות חדשים ופעילים שלוקחים חלק במאבקים מגוונים.
על מק"י למפות את הכוחות החברתיים והפוליטיים הצפויים לנהל מאבקים בנושאים בעלי עניין משותף אתנו, להגדיר את תחומי שיתוף הפעולה ומרחב התיאום ולנסח את דרכי הפעולה.
השאלה המעשית העיקרית שתלווה אותנו בהקשר זה היא: מה עלינו לעשות כדי שהמפלגה הקומוניסטית תהיה יותר קומוניסטית ומהפכנית, וכדי שהחזית הדמוקרטית לשלום ושוויון תישא אכן אופי של חזית ותקלוט לשורותיה פעילים וקבוצות מקרב השותפויות החדשות.
תפקידנו אינו לחפש "פרויקט פוליטי" אחר, אלא לשכנע ציבור רחב בפרויקט הפוליטי של מק"י. זה הוכיח את עצמו כפרויקט הפוליטי הרלבנטי ביותר, המבוסס על שותפות יהודית-ערבית אמיתית. הפרויקט הפוליטי שלנו הפך עם השנים מקור תקווה עבור כוחות הולכים ומתרחבים בזירה הפוליטית. חלק מן הכוחות הללו, שדחו אותו והתנגדו לו בעבר, מנסים עכשיו לנכס אותו לעצמם בצל המשבר המבני העמוק של הפוליטיקה הישראלית.
אנו מבחינים בין שותפויות אד-הוק לקידום מאבקים ופעולות מחאה קונקרטיים לבין מסגרת לשיתוף פעולה פוליטי, לבין יצירת חזית או תנועה פוליטית משותפת על בסיס מטרות מינימום מוסכמות.
תפקידה של המפלגה במאבקים העממיים הרחבים הוא להשפיע על מהלכם ברוח תפיסתנו הפוליטית, המונחת ביסוד פרוגרמת המינימום של חד"ש. עיקריה של פרוגרמה זו הם המאבקים החברתיים-מעמדיים, הפוליטיים והדמוקרטיים הצודקים, לרבות המערכה לשלום צודק, לסיום הכיבוש ולמימוש הזכויות הלאומיות הצודקות של העם הפלסטיני במדינתו העצמאית בגבולות ה-4 ביוני 1967, למימוש החלטות האו"ם הנוגעות בפתרון הסכסוך, לרבות פתרון צודק לשאלת הפליטים הפלסטינים, ולמאבק לשוויון זכויות לאומי ואזרחי למיעוט הלאומי הפלסטיני בישראל.
נקודת המוצא שלנו בהשתתפות במאבקים עממיים בשטח היא שעלינו להיות גמישים מספיק על מנת להצטרף למאבקים אנטי-גזעניים ואנטי-פשיסטיים רחבים ולקחת בהם חלק מוביל. גמישות זו מחייבת אותנו להיות חדי תפיסה, יוזמים וזריזים על מנת להשפיע על התכנים של המאבקים ההולכים ומתפשטים בישראל. עלינו להשפיע בסיסמאות שלנו, בהעמקת ההכרה הפוליטית של השותפים מעבר לרצון המשותף למחות, ובמחויבות ובמסירות למאבק שמאפיינת את מפלגתנו ואת בעלי בריתה בחד"ש.
בהקשר זה מוטל על הקומוניסטים לשאוף לחבר בין הפעילים השותפים במאבקים קונקרטיים לבין העמדה הפוליטית הנכונה והחדה יותר, ולקרב את השותפים למאבקים השונים למסגרות הפוליטיות שלנו – מק"י וחד"ש – ככל שניתן. קורה שאנשים מחפשים התקרבות אלינו ומחכים שנזמין אותם. עלינו לראות במהלך פוליטי וארגוני מורכב זה תפקיד שקומוניסט מבצע בראש מורם.
