בפברואר 2017 הגיעה לכותרות פרשה שמשכה תשומת לב תקשורתית לזמן קצר: קטי דובק, מנופאית עובדת קבלן, הזהירה את מנהל העבודה באתר הבנייה כי הרוחות חזקות מדי וכי סערה מתקרבת, ולפיכך המשך העבודה יסכן אותה ואת חבריה. למרות תחנוניה, סרב המנהל לקטוע את יום העבודה. היא נאלצה לסיימו, ופוטרה בתומו עקב התלונה.
התאונה ליד אתר בנייה בצומת רעננה בה נהרגה נטע רוטמן בת 52, מנהלת מחלקת ייעוץ בעמותת 'נגישות ישראל' (צילום: מד"א)
מקרה זה זכה בתהודה תקשורתית מסוימת כיוון שנוספו לו אלמנטים שוביניסטיים. בהקלטה שהופצה בכלי התקשורת, נשמע מנהל העבודה מספר שאינו מעוניין בדובק גם מפני שהיא אם חד הורית. ואולם, המקרה לא היה חריג בנוף הישראלי. מנופאים רבים מספרים שאולצו לעבוד בסיטואציות שסיכנו את חייהם ואת חיי הסובבים אותם, בשל מזג אוויר סוער או בשל תקלות טכניות במנוף. כמעט כולם סיפרו שפוטרו מיד, או ביום למחרת בגלל תלונותיהם. מדבריהם משתמע כי זו הנורמה בענף.
מבט בענף הבנייה מגלה מציאות מחרידה. מניין ההרוגים בענף הבנייה בחמש השנים האחרונות נע בין 31 ל-38 בשנה (בשנת 2016 "נשבר" השיא: 47 הרוגים). למרות ירידה יחסית ב-2017 (35 הרוגים), דומה כי 2018 הולכת לנפץ עוד כמה שיאים מפוקפקים כאלה: בחודש פברואר לבדו קיפחו את חייהם בתאונות עבודה 7 פועלי בניין ווכן אזרחית, ומתחילת השנה – 11 בני אדם.
ישראל מדורגת בצמרת שיעור מקרי המוות בענף הבנייה ביחס למדינות האיחוד האירופי, כאשר רק קפריסין ופורטוגל מקדימות אותה. ב-2017 נפצעו (באורח קשה ובינוני) למעלה מ-200 בני אדם. כאשר נביא בחשבון את הפציעות הקלות, מגיע מניין הפצועים השנתי למספרים עצומים! כמעט שלא עובר יום בלי מקרה של פציעה בינונית, קשה או של מוות בענף הבנייה.
למעשה, המצב אפילו חמור יותר. עובדי בניין רבים הם פלסטינים מהשטחים הכבושים או עובדים זרים, וכאשר אלה נפצעים – הם נשלחים במהירות למדינת מוצאם ולא נכללים בסטטיסטיקות, ולכן מוגדרים כ"פצועים הנעלמים". שיעור תת–הדיווח של הפציעות בענף זה, ולא רק של עובדים זרים, גבוה ביותר.
הסיבה העיקרית להפיכת ענף הבנייה לג'ונגל – דה–רגולציה בפועל של הפיקוח הממשלתי. לענף הבנייה במשרד הכלכלה מוקצים 17 תקני פקחים בלבד, ואלה אמורים לפקח על כ-13,000 אתרי בנייה! שכרם של הפקחים נמוך מאוד, ולא מוקצים לכולם כלי רכב ייעודיים, כך שחלקם נאלצים להגיע לאתרי בנייה באוטובוסים זמן רב אחרי שהתאונה אירעה. עד שיגיעו, אם בכלל, האחראים כבר יעלימו ראיות ויתאמו גרסאות. כבר תועדו בעבר פועלים שנצטווו להעלים ראיות ולתקן ליקויי בטיחות אחרי תאונות, כמו התקנה של מעקי בטיחות מאולתרים כדי להסיר אחריות ממנהל העבודה ומהקבלן.
בתנאים של הסרת הפיקוח הממשלתי ובשל תהליכי הדה
רגולציה, הוויתורים ליזמים ולקבלנים – מפליגים. למרות התאונות הרבות, כולל כאלה קטלניות, רק בודדים מזומנים בכלל לבית המשפט. וכאשר הם נשפטים, נגזר עליהם עונש זעום בלבד (אלפי שקלים בודדים ועבודות שירות). הפרקליטות להוטה לסגור הסכמי טיעון מהר ככל האפשר, והשופטים ממהרים לאשרם. בעשור האחרון, לא נשלל רישיון, ולו של קבלן בודד, עקב רשלנות. ב"מעריב" (פברואר 2016), סיפר פועל בעילום שם: "זה כאילו שהאנשים האלו הם מוצר. אם נהרס, אז מחליפים וממשיכים".
שוק העבודה בענף הבנייה סובל מכל הרעות החולות של המשק הישראלי. נוסף לאי הפיקוח ולוויתורים ליזמים ולקבלנים (אי סגירת אתרים לאחר תאונות, העלמת עין מצווי סגירה ומאי–ביצוע תיקונים בטיחותיים דרושים), שוק העבודה בענף הבנייה נשלט בחלקו הארי בידי חברות קבלן. רוב העובדים הם עובדי קבלן, וחלקם אף עובד תחת קבלני משנה. כיוון שכל חברה חייבת לגזור את הקופון שלה כדי להיות רווחית, ההשקעה בבטיחות העובדים נמוכה מאוד. באתרי בנייה רבים אין ציוד בטיחות ראוי, אין פיגומים תקניים, חסרים מעקי בטיחות וכן הלאה. רובם הגדול של מקרי המוות של עובדים בבנייה הם של עובדי קבלן. זו ההשלכה של מיקור החוץ על חיי העובדים.
בדו"ח הכנסת "תאונות עבודה בענף הבנייה" (2012), גרס ד"ר גלעד נתן כי "רבים מהקבלנים וממנהלי העבודה אינם מדריכים את עובדיהם כנדרש בחוק". נתן הוסיף: "עובדי בנייה רבים אינם מקבלים ציוד מגן אישי. באתרים אחרים חוסכים בהקצאת אמצעי בטיחות והתקני בטיחות". הדו"ח מציין כי פועלים רבים עובדים במשך 13-12 שעות ביום. מטעמי חיסכון בכוח אדם, במקרים רבים, משימות המיועדות לשני עובדים מוטלות על עובד אחד בלבד.
מחקר שערך פרופ' ג'אדסון קסקי (אונ' קליפורניה) בפברואר 2017 מצא, שמנהלים יסכנו את בריאותם של עובדיהם למען רווחים כלכליים. הדבר נכון בייחוד בפירמות עם רווחיות נמוכה. כיוון שאת עיקר העבודה בבנייה מבצעות חברות קבלן, אין פלא שחיי העובדים מופקרים. לפי אותו מחקר, אצל עובדים מאוגדים סיכון חיי עובדים נמוך יותר. אך בישראל, עובדי הבניין ברובם הם עובדי קבלן ואינם מאוגדים.
אבי קליין
