גם השנה אין יבוא של לולבים מעזה

עקב ההגבלות שמטילה ישראל על ייצוא מרצועת עזה, גם השנה נותרו סוחרים ומגדלי לולבים בעזה ללא פרנסה בעת שמן העבר השני נאלצו צרכני הלולבים בישראל לשלם יותר. האישור הישראלי לייצא לולבים מרצועת עזה, אשר התקבל כשלושה ימים בלבד לפני ערב החג, לא הותיר בידי הסוחרים בעזה די זמן בכדי לממש את האישור החד פעמי שניתן להם. וכך, בסופו של דבר, גם הפעם לא התקיים כל יצוא מעזה לישראל.

במשך 20 שנה, עד לשנת 2006, ייצא כמאל אל-עכלוכ, סוחר בן 43 מדיר אל בלח, לולבים לישראל, כמו גם אביו וסביו לפניו. אולם, הסגר הכמעט הרמטי שהטילה ישראל על הרצועה הותיר אותו, באחת, מופסד כלכלית: "מאז שנת 2006 לא ייצאנו לולבים לישראל בעונה של סוכות. ב – 2006 אספתי 25 אלף לולבים ונאלצתי לזרוק אותם כיוון שלא קיבלתי היתר לייצא אותם. מאותו יום לא ייצאתי לולב אחד מעזה לישראל. מאז אני מובטל".

כמו רבים בישראל, גם אל-עכלוכ קיבל את הידיעה על אישור הייצוא כשלושה ימים בלבד לפני תחילת החג, מעט מדי זמן לביצוע: "כולנו יודעים שהחג הוא ביום שישי וכבר התחילו לבנות את הסוכות, כלומר, אין מספיק זמן לכל התהליך. היקף הייצוא מעזה יכול לעמוד על 120 אלף ולכך נדרש זמן – לחתוך, לאסוף, להכין ולארוז והזמן שנותר אינו מספיק לכל זה ולייצוא."

בניסיון להשיג פרנסה כלשהי תחת המגבלות הנוקשות של הסגר, החליט אל-עכלוכ לרכוש השנה לולבים ממצרים, בשעה שהעובדים שלו בעזה נותרו ללא פרנסה: "השנה קניתי 180 אלף לולבים ממצרים וייצאתי אותם למכירה בישראל דרך מצרים. יש לי סוחרים ישראלים שאני עובד איתם כמה שנים וגם סוחרים שאני מכיר במצרים וכך קניתי את הכמות ממצרים ומכרתי לסוחרים הישראלים וקיבלתי הכנסה מסויימת, לא כמו זו שהייתי מקבל אם הייתי מוכר ישירות מעזה".

ג'בריל ברכה, חקלאי בן 40 מדיר אל בלח ייצא לולבים לישראל מאז שנת 1980, כמו גם אביו לפניו: "בשנת 2007 הכנתי למשלוח 4,000 חתיכות אבל לא קיבלתי אישור והן נהרסו". ברכה הסביר כי דרוש לפחות שבוע התראה כדי לחתוך ולהכין את הלולבים ולכן, גם השנה – נותר ללא אפשרות להתפרנס מהיצוא.

מאז יוני 2007 פסק באופן רשמי הייצוא מעזה לישראל בעת שישראל הודיעה על סגירתו של מעבר קרני, המעבר המסחרי הראשי של רצועת עזה. זאת, למרות שהתחייבה בהסכם המעברים לאפשר מעברן של 400 משאיות יצוא ביום מרצועת עזה בנוסף לכמות בלתי מוגבלת של ייצוא חקלאי עונתי. אם לפני שהודק הסגר בשנת 2007, בשל הסגירה התדירה של מעבר קרני, הגיע הממוצע היומי לכ- 70 משאיות בלבד, כ- 1200-1300 משאיות בחודש של יצוא – הרי שבכל 27 החודשים האחרונים בהם מחילה ישראל את מדיניות הסגר, היא אישרה את מעברן של פחות מ – 140 משאיות בסך הכל.

מדיניות הסגר אשר אינה מאפשרת כל יצוא של סחורות מוגמרות, כמו גם העברת חומרי גלם למפעלים ברצועת עזה, הובילה לקריסתה של הכלכלה המקומית. כך, 97% מן המפעלים ברצועת עזה עומדים משותקים לאחר שנסגרו בחודשים שחלפו מאז יוני 2007 ואחוז האבטלה, אשר הולך ועולה, עומד כעת על למעלה מ – 40%.