בצל משבר הקורונה: שינוי החוקה ברוסיה הוא צעד בדרך לפשיזם

בצל משבר הקורונה והסכנה הגדולה הנשקפת מהתפרצות הווירוס, ברוסיה העבירה ממשלת פוטין שורה ארוכה של תיקונים לחוקה – ללא התנגדות מצד סיעות ה"אופוזיציה" בפרלמנט. שינוי החוקה מסמן צעד נוסף בהידרדרות של הפדרציה הרוסית למדינה פאשיסטית מסוכנת.

פוטין נושא דרשה בכנסייה במוסקבה (צילום: רוסיה טודיי)

פוטין מדבר על שינוי החוקה הרוסית כבר תקופה ארוכה, בתואנה שאת חוקת הפדרציה ניסחו כוחות ליברליים, בהתאם לתכתיבי ארצות הברית בעקבות קריסת ברית המועצות. החוקה הרוסית אכן נכתבה בידי ממשלו של בוריס ילצין בייעוץ צמוד של נציגי ארצות הברית, והיא מייצגת את האינטרסים של ההון ושל המשטר הניאוליברלי הקיצוני שקם על חורבות ברית המועצות. אך לא זו הסיבה שבגינה מבקשים פוטין ושותפיו – בעלי ההון וראשי הכנסייה האורתודוכסית – לשנות את החוקה; הסיבה האמיתית היא חיזוק שלטון היחיד של ולדימיר פוטין והעמקת אופיו הדיקטטורי והשמרני.

השינויים שהוביל פוטין כוללים בין השאר מעין גרסה רוסית לחוק הלאום הגזעני של ישראל. הגרסה הרוסית קובעת: "הפדרציה הרוסית היא מדינתו של העם הרוסי בלבד, ושפתה היחידה היא השפה הרוסית". סעיף זה מערער מן היסוד את מה שהיה בעבר סימן היכר מרכזי של ברית המועצות – אחוות העמים.

סעיף מרכזי אחר שנוסף לחוקה קובע את רוסיה כמקום הולדתה של הנצרות האורתודוכסית ואת היותה מדינה נוצרית – "רומא השלישית", בלשונה של הכנסייה הפרובוסלבית. סעיף זה, שלפי דיווחים שונים כלל פוטין בחוקה החדשה מתוך היענות לבקשת הפטריארך של מוסקבה, מחזק ומנכיח עוד יותר את הקשר בין הכנסייה לשלטון ברוסיה – קשר שלא היה הדוק כמוהו מאז תקופת הצאר. סעיפים נוספים שהוכנסו בתיקוני החוקה הם הסעיף ההומופובי, המגדיר זוגיות כברית אהבה בין גבר לאישה בלבד, וכן סעיף ה"מאתחל" את ספירת תקופות הכהונה של פוטין כנשיא – ובכך למעשה שם קץ לחלומות הליברליים לפיהם שלטונו של פוטין יסתיים בתום מספר הקדנציות המותרות לפי החוקה הרוסית.

אך הדבר הקשה ביותר במציאות הפוליטית של רוסיה הוא היאלמותה המוחלטת של זו שאמורה להיות אופוזיציה. המפלגה הקומוניסטית הרוסית לא רק לא הצביעה נגד ההצעות לשינוי החוקה – היא אף תמכה באופן פעיל בכולן ונמנעה בהצבעה רק על אתחול שנות כהונתו של פוטין. צעד זה יצרה קרע במפלגה, כאשר בהצבעות שנערכו במחוזות רוסיה הצביעו סיעות המפלגה הקומוניסטית באופן עצמאי: בכמה מהמחוזות תמכו הקומוניסטים בכל שינויי החוקה ואילו במחוזות אחרים התנגדו לה התנגדות פעילה. גם במועצת הפדרציה – הבית העליון של הפרלמנט הרוסי – היה אחד מנציגי המפלגה הקומוניסטית היחיד מבין חברי הבית שהצביע נגד תיקוני החוקה, אך הוא סירב לנמק בפומבי את הצבעתו המנוגדת לעמדת המפלגה.

הבושה והמבוכה עקב תמיכת המפלגה המתיימרת להיות ממשיכת דרכו של לנין במהלך חקיקה פשיסטי היא קשה מנשוא. דווקא עכשיו, כאשר הפשיזם עולה ברחבי העולם וכישלונותיו של הליברליזם נחשפים לעין כל, התבססות עקרונית על תפיסת עולמנו הקומוניסטית ומאבק עיקש בדיכוי על כל צורותיו חיוניים לבניית כוח שיהדוף את הגל הפשיסטי.

עידן סלוצקר

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב