בעקבות החלטות בג"ץ: אין שופטים בירושלים

בישראל מתקיימים כעת, בוזמנית, משבר בריאותי, כלכלי ופוליטי. המשברים אחוזים זה בזה, משפיעים ומושפעים זה מזה. אנחנו עדיין בעיצומה של מגפה; שיעור הנדבקים החדשים ירד אך מספרם ממשיך לגדול, ולמרות ששיעור התמותה מקורונה בישראל נמוך ביחס לגודל האוכלוסייה, עדיין מתים פה חולים יומיום. התקבצויות אסורות, מערכת התחבורה הציבורית מושבתת ברובה, מערכת החינוך רק מתחילה לפעול מחדש. שווקים, קניונים, מסעדות, בתי קפה, פארקים, שמורות טבע, מקומות בילוי ובידור סגורים, ושערי הארץ נעולים.

הפגנה נגד ממשלת נתניהוגנץ בכיכר רבין (צילום: מחאת הדגלים השחורים)

כרבע מהאוכלוסייה העובדת מובטל או בחל"ת. ענפי ייצור ושירותים רבים סגורים, חלקם בפשיטת רגל ולא ייפתחו מחדש. רבים אינם יכולים לשלם משכנתאות ושכר דירה, ויש שהגיעו לפתלחם. אנשים בחרדה קיומית ובחוסרביטחון כלכלי לגבי העתיד. ניכרים אי אמון וכעס רב כלפי הממשלה והתנהלותה במשבר הבריאותי והכלכלי.

ראש הממשלה עומד למשפט בגין עבירות חמורות אך מפלגתו כנועה ושותקת. ישראל תחת שלטון ממשלת מעבר כבר למעלה משנה – שלוש מערכות בחירות ועדיין אין ממשלה. הכנסת משותקת, היו"ר שלה זמני, אין כמעט חקיקה ועבודה בוועדות, אין מינויים לראשי מוסדות המדינה (למשל, מפכ"ל למשטרה) ולשגרירויות (למשל, באו"ם או בוושינגטון). מערכת המשפט הממשלתית שסועה. שר המשפטים ורה"מ מנהלים מלחמת חורמה נגד היועץ המשפטי ומערכת המשפט. אין תקציב מדינה, והתוכנית הכלכלית לחילוץ החברה מהמשבר מתמהמהת.

המערכת המפלגתית הציונית מפולגת יותר משהייתה, וחלקה קרס. אין אמון בין גנץ לנתניהו, וגם אם ממשלתם הדוראשית תיכון, לא ברור כמה תחזיק מעמד. למרות הגבלות התנועה, נערכות פעולות מחאה. כמעט כל יום יש הפגנות בערים הגדולות ובערי הפריפריה. ראשי הערים הערביות, ולא רק הם, סירבו לפתוח את בתי הספר. נתניהו אץ להחזיר אותנו מהבידוד לא רק משום שהסכנת הקורונה ירדה, ולא רק בגלל המחיר הכלכלי של המופסקות, אלא גם בגלל התסיסה. היא עדיין לא ממוקדת, לא מלוכדת, אך הקרקע רועדת.

הסכם הרוטציה שעליו חתמו גנץ ונתניהו הוא הסכם רע המבשר שינוי משטר בישראל. ההסכם יוביל להחלשה נוספת של הגוף המחוקק, ובמיוחד להחלשת האופוזיציה. הוסכם בו, בין היתר, שהכנסת תפוזר אם ייפסל נתניהו מכהונה כראש ממשלה או כממלא מקום ראש ממשלה עקב האשמתו בפלילים. נתניהו יהיה רה"מ ראשון, למשך שנה וחצי, וגנץ יחליף אותו (אם יחליף). זו תהיה הממשלה הגדולה בתולדות ישראל, שתמנה עד 36 שרים ו-16 סגני שרים – וזאת בזמן משבר כלכלי קשה. הממשלה תהיה פריטטית, כלומר יהיה בה מספר שווה של שרים לליכוד ולכחול לבן. הממשלה הוגדרה כממשלת חירום לנושא הקורונה לחצי שנה, אלא שמצב החירום לא הוגדר ואפשר להאריכו שוב ושוב בעוד שלושה חדשים. ממשלת גנץנתניהו לא פרסמה עדיין קווי יסוד. בממשלת החירום לא יועלו שום נושאי חקיקה ומינויים. הוחרגו מההסכם סיפוח שטחים בגדה מראשית יולי וחוק הגיוס. יעדי הגיוס לא יידונו בכנסת אלא יוסכמו מעתה רק בממשלה. התקציב יהיה דושנתי. בוועדה למינוי שופטים לא יהיו נציגים לאופוזיציה ולא תהיה לה יותר מראשות וועדה אחת (לעומת 3-2 בכנסות קודמות). לצורך מינוי חברים בוועדה למינוי שופטים הומצא "חוק נורבגי מדלג" שבאמצעותו אפשר לעקוף מועמדים מטעם כחול לבן שנשארו בסיעת "יש עתידתלם" כשגנץ ואשכנזי פילגו את כחוללבן כדי להיכנס לקואליציה עם נתניהו. החקיקה הזאת בכללותה נועדה להחליש את האופוזיציה.

השבוע דן בית המשפט העליון (3-4.5) בראשותה של אסתר חיות ובהרכב נדיר של 11 שופטים בעתירות בשני נושאים: א. עתירה נגד הטלת תפקיד ראש הממשלה על נתניהו חרף האשמות נגדו בתחום טוהר המידות; ב. עתירות נגד חוקיות ההסכם שנחתם בין כחוללבן לליכוד להקמת ממשלת רוטציה בין נתניהו לגנץ. ביום חמישי (7.5) מסתיים פרק הזמן בו יוכלו השותפים להודיע לנשיא ריבלין כי נתניהו נבחר לעמוד בראש הממשלה. אם לא יודיעו תתפזר הכנסת ויוכרז קיום בחירות בפעם הרביעית.

מי שמצפה שבית המשפט העליון יציל אותנו מנתניהו ומהשחיתות ויתייצב להגנת הדמוקרטיה עלול לגלות, אולי עוד השבוע, שבית המשפט נשמר מאוד מהעברת ביקורת שיפוטית על הכנסת. שופטי העליון, כך נראה, אינם גוזרים גזירה שווה בין חוק דרעי–פנחסי וחוק השהית ראשי ערים שנאשמו בשחיתות למקרה נתניהו. בית המשפט העליון הוא חלק מהשלטון, ולכן לא יתייצב לבדו נגד הזרוע המחוקקת והזרוע המבצעת. הוא יכול, לכל היותר, לתמוך בזרוע אחת הנאבקת בשנייה.

עו"ד ראבילו, נציגו של נתניהו, אפילו איים על בית המשפט לבל ינסה לשנות דבר בהסכם שהושג בין גנץ לנתניהו, אשר בנוי על בלמים ואיזונים שערעורם יגרום לקריסת ההסכם ולבחירות. מי שהקשיב לשידור מבית המשפט אולי נהנה מהמשחק, אך הדיון נשמע יותר כהצעות לשיפור ההסכם כדי שלא יצטרך בית המשפט להתערב בו. הרושם היה שבית המשפט העליון יחכה עד שיהיה מאוחר מדי מלהתערב. עד שהכנסת תחליט מה שתחליט ובית המשפט לא יצטרך, או לא יוכל, לשנות. תקווה להפלת ממשלת ההון, השחיתות והסיפוח איננה נשקפת מבית המשפט העליון – היא תלויה בנו, בעם.

אבישי ארליך

המאמר מתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"