בעלי ההון, הממשלה ויו"ר ההסתדרות עשו יד אחת לעסקת חבלה במעמד העובדים

ההסתדרות, הממשלה והמעסיקים חתמו בשבוע שעבר (3.11) על עסקת חבילה חדשה במשק. לפי ההסכם, שכר המינימום יעלה בהדרגה ל-6,000 שקל תוך חמש שנים, כשהפעימה הראשונה תהיה באפריל 2022. זו תוספת של 54 אגורות בשנה וחצי הקרובות: 29.66 שקל לשעה במקום 29.12 שקל כיום. עוד סוכם שבמהלך השנה הבאה לא תהיה

שר האוצר אביגדור ליברמן חותם על עסקת החבילה. לימינו משרתו הנאמן: יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד (צילום: ההסתדרות)

עיתוי החתימה אינו מקרי: ערב אישור התקציב הדו-שנתי ל-2021 ול-2022. בכך הביעו נציגי המעסיקים ויו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד תמיכה בממשלת הימין ובמדיניותה הכלכלית והחברתית הניאו-ליברלית.

שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בפתח הישיבה: "מאז שחתמנו על עסקת חבילה עברו 37 שנה, בין יצחק מודעי לישראל קיסר. כנראה שזה דבר לא פשוט אם לקח לנו 37 שנה לחזור על החתימה הזו". הוא שכח לציין שבעסקות הקודמות, הידועות לשמצה, גם המעסיקים הפרטים התחייבו להעניק דבר מה לעובדים: הקפאת מחירים, למשל. הפעם הנתינה היא חד-צדדית: תודות לבר-דוד רק העובדים מוותרים.

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, לא הסתיר את שמחתו בעת החתימה: "ההסתדרות הסכימה, באומץ רב, לשנות את כללי המשחק ולעשות התאמות חשובות בעולם יחסי העבודה, כפי שאנחנו מציעים כבר שנים ארוכות".

כאמור, השכר במגזר הציבורי יוקפא במהלך 2022. לקראת תקציב 2023 ייפתחו הדיונים על הסכם קיבוצי חדש במגזר הציבורי. יצוין שמאז שנת 2017 אין הסכם שכר במגזר הציבורי. בחודש דצמבר 2019 בוצעה הפעימה האחרונה של הסכם המסגרת הקודם, כאשר במשכורת חודש ינואר 2020 ניתנה העלאת שכר בשיעור של 1.95%. פירוש הכניעה של בר-דוד לעמדת ליברמן והמעסיקים: מאות אלפי עובדים במגזר הציבורי לא יקבלו פיצוי על העלייה ביוקר המחיה במהלך שלוש שנים, ולא ישפרו את שכרם. עובדי המגזר הפרטי יכולים רק לחלום על הקפאה. הרי ההסתדרות נטשה זה שנים רבות הסכמי מסגרת עם המעסיקים הפרטיים ואף ויתרה על הסכמים ענפיים (מתכת, טקסטיל ועוד). כך שכל מקום עבודה לגורלו, כפי שדרשו המעסיקים במשך שנות דור.

עוד הסכימו הצדדים בשבוע שעבר על מימוש תביעה ישנה של המעסיקים: מעבר החישוב של שעות נוספות מחישוב על בסיס יומי לחישוב על בסיס חודשי. זאת, בדומה לנעשה בשנתיים האחרונות בכמה מדינות קפיטליסטיות בהן שולטות מפלגות ימין, ובהן הודו והונגריה. החישוב הגלובלי מוגבל ל-17 שעות חודשיות, ויחול על עובדים שמשתכרים עד 150% משכר המינימום בלבד (7,950 שקלים).

ההסתדרות מתרצת פגיעה היסטורית זו בזכויות העובדים בכך שהשינוי "יאפשר לעובדים ולמעסיקים לנהל את זמני העבודה בצורה יותר יעילה ומותאמת לצורכי העובד והמעסיק, ויאפשר לעובדים יכולת לאזן בין שעות העבודה לשעות הפנאי. הסדרי החקיקה כיום מתבססים על חקיקה משנות ה-50 והסיכום יביא לעדכון הסדרי החקיקה לאתגרים של שוק העבודה המודרני". כמו כן יבוצע תיקון בחוק חופשה שנתית, כאשר העובדים בחלקם יקבלו יום חופש נוסף, סה"כ 13 ימים במקום 12 הקיימים כיום. ובכל זאת העובדים בישראל נותרים עם החופשה השנתית הקצרה ביותר לעומת המצב ברוב המדינות הקפיטליסטיות המתקדמות.

השאלה הנשאלת היא: מי אישר עסקת חבלה זו שמהלכיה הוסתרו מהעובדים? במילים אחרות: איזה פורום הסתדרותי דן בפרטיה ומתי? טרם החתימה הנהגת ההסתדרות לא קיימה דיון מעמיק בהסכם, והוא לא הובא לדיון ולאישור בית הנבחרים – הפרלמנט של ההסתדרות. דמוקרטיה נוסח בר-דוד בשירות ההון והשלטון.

אפרים דוידי

עוד בנושא:

ארגון כוח לעובדים על עסקת החבילה: חרפה וזריית חול בעיני ציבור השכירים