במקום לדרוש הלאמה: יו"ר הסתדרות יוצא להגנת האינטרסים של הטייקון עופר בים המלח

שרת האנרגיה קארין אלהרר החליטה באחרונה שלא להאריך באופן אוטומטי וללא תמורה את זיכיון כריית הפוספטים של חברת רותם אמפרט המופרטת שבבעלות הטייקון תושב לונדון עידן עופר. במקום לדרוש להשיב את המפעל לידי המדינה, יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, יצא אתמול להגנת האינטרסים של בעל ההון.

עבודות כריה ברותם אמפרט (צילום: חטיבת עופר תעבורה)

 

בר דוד שלח אתמול (ראשון) מכתב לאלהרר בו כתב: "לצערי ולתדהמתי עודכנתי כי התקבלה החלטה במשרדך, לפיה קידום הארכת זיכיון הכרייה של מפעלי רותם אמפרט מוקפא ולא יובא לאישור הסופי הנדרש בוועדת הכספים עד שתושלם ביקורת של החשב הכללי בנושא התמלוגים למדינה. השלכות ההחלטה קריטיות, מסוכנות, מרחיקות לכת ופוגעות לרעה בביטחון התעסוקתי של אלפי משפחות שפרנסתן נשענת על המפעל, רובם ככולן תושבות הנגב". בר דוד ביקש מאלהרר לקיים פגישה דחופה בנושא וכתב לה כי: "בעוד פחות מארבעה חודשים, ללא הארכת הזיכיון של רותם לשלוש שנים נוספות כפי שתוכנן ואושר על ידי קודמך בתפקיד, ד"ר יובל שטייניץ, המפעל ייסגר ואלפי עובדים ומשפחותיהם יישארו ללא פרנסה. לפי בר דוד, רותם מספקת תעסוקה לכ-1,200 עובדים במעגל ישיר ולעוד כ-8,000 עובדים במעגל שני, כולל כ-3,500 עובדים ערבים-בדואים. להארכת הזיכיונות בשלוש שנים נוספות.

בסוף השנה יפוג הזיכיון של רותם אמפרט, שנמצאת בבעלות קונצרן כיל המופרט, לכריית פוספטים בשדה צפיר ובשדה רותם. בעת שיובל שטייניץ כיהן כשר האנרגיה, תמך המשרד בהארכת הזיכיון בשלוש שנים נוספות ללא מכרז. המשרד התכוון להוציא מכרז רק לפני 2024, אז היה אמור לפוג גם הסכם החכירה של רותם על מפעלי הפוספט.

ארגונים חברתיים התנגדו להארכת הזיכיון של רותם ללא תמורה, וטענו כי התמלוגים שהחברה משלמת למדינה נמוכים ביחס לרווחי העתק של החברה מכריית הפוספטים. לפי נתוני ארגון לובי 99, שהתנגד למהלך, בשנים 2019-2018 שולמו למדינה תמלוגים בסך 11 מיליון שקל, שמייצגים ירידה של 45% בהכנסות המדינה מתמלוגים. זאת בהשוואה לדו"ח של ועדת ששינסקי 2, שבחנה את התמלוגים שמקבלת המדינה ממחצבים.

יצוין שבאוגוסט אשתקד הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד החברה בגין זיהום מים, פגיעה בערך קבע מוגן, זיהום על ידי קרינה רדיואקטיבית ועוד. סכום התביעה אינו ניתן להערכה, אך כל עלויות הטיפול בשפכים ושיקום וניטור עומדים על מעל 200 מיליון שקל, הפגיעה אקולוגית בנחל והנזק לכלל הציבור מוערך ב-515 מיליון שקל ופיצוי לתושבי האזור עומד על כ- 20 מיליון שקלים. בנוסף, ביקשו מגישי הבקשה תביעה להשיב את רווחי המפעל והכנסות נושאי המשרה בסוכם של כ- 3.4 מיליארד שקלים. התביעה הוגשה על ידי עו"ד צבי לוינסון ואלי בן ארי מארגון "אדם טבע ודין", בשם כלל הציבור בישראל, ציבור המבקרים בנחל צין שנחשפו למפגעים סביבתיים, תושבי האזור ועוד.