במועדון הקולנוע של הגדה השמאלית יוקרנו מחר (מוצ"ש)  בשעה 20:30 סרטי אנימציה מיוגוסלביה הסוציאליסטית.  אורי נתן יחשוף הצופים את העולם של סטודיו האנימציה זגרב ששגשג ביוגוסלביה.

האולפן נפתח ב-1953, ולצד עבודה מסחרית, תמך ביצירות ניסיוניות יותר. אחד מסרטי האולפן, "המחליף", זכה ב-1962 באוסקר על סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר והיה הסרט הזר הראשון לזכור בפרס זה. העושר האמנותי והסגנוני גרם למבקר הקולנוע הצרפתי ג'ורג' סאדול לתבוע את המושג "אסכולת זגרב לאנימציה".

הסרטים במקבץ נעים בין המצחיק והחמוד לבין הקודר מאוד וכולם חוץ מאחד, ללא מילים: "פיקולו", 1959, 9 דקות, שני שכנים מרעישים ומפריעים זה לזה; "המחליף", 1961, 10 דקות, אלגוריה מצחיקה לתרבות הצריכה, בו דמות יוצאת לחוף הים ומנפחת את כל צרכיה;

"חולה הטיפוס", 1969, 13 דקות, הנפשה של תחריטי עץ של פואמה באותו השם על פרטיזן חולה הגוסס בשלג.

עוד יוקרנו "טירוף סאטי", 1978, 14 דקות, אנימציה פסיכודלית של ציורי מים לפי מוזיקה של אריק סאטי. "עין הדג", 1980, 9 דקות, תיאור מטריד של דגים הפושטים על כפר דייגים; "סיזיפוס", 1974, 2 דקות, עיבוד מסוגנן למיתוס היווני. סזיפוס נאלץ לנצח לגלגל סלע במעלה הר ו"ללמוד ללכת", 1978, 8 דקות, גיבורנו לומד ללכת ממספר דמויות.

לדברי נתן "הבחירות הסגנוניות וההשפעות השונות ואיך המנעד הכה רחב מאולפן אחד מדגים שגם אחרי יותר ממאה שנים המדיום עוד בוסרי וההחלטה איך ולמה להנפיש תנועה, מידת הקרבה למציאות וההחלטה מה להציג ומה לא להציג עדיין לא ברורה".