בכירים באו"ם קוראים לעצירה מיידית של ההריסות בירושלים המזרחית שתחת כיבוש ישראלי ולכיבוד המשפט הבינלאומי לנוכח העלייה במספר ההריסות. המתאם ההומניטרי של האו"ם, ג'יימי מקגולדריק, קרא היום (שישי) לעצירה המיידית של ההריסה, על ידי הרשויות הישראליות, של רכוש בבעלות פלסטינית בירושלים המזרחית. "ההריסות בירושלים המזרחית בחודש האחרון גברו בקצב מזעזע, והותירו עשרות פלסטינים עקורים ואחרים שאיבדו בין לילה את מקורות מחייתם," אמר מקגולדריק והדגיש "זה חייב להיפסק".
נכון ל-30 באפריל נהרסו בירושלים המזרחית מתחילת השנה 111 מבנים בבעלות פלסטינית, בין אם ישירות על ידי הרשויות הישראליות או על ידי בעלי הנכסים עצמם במטרה להימנע מתשלום קנסות כבדים, לאחר שהוצאו נגדם צווי הריסה בגין היעדר היתרי בנייה. מכלל המבנים שנהרסו, 57% (63 מתוך 111) נהרסו באפריל, נתון המביא את סך ההריסות בגדה הערבית בשנת 2019 ל-214.
ב-29 באפריל לבדו הרסו הרשויות הישראליות 31 מבנים בשורה של שכונות בירושלים המזרחית; זהו המספר הגדול ביותר של מבנים שנהרסו ביום יחיד בירושלים המזרחית מאז החל משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים לעקוב באופן שיטתי אחר הריסות, בשנת 2009. בסך הכול נעקרו בירושלים המזרחית בארבעת החודשים הראשונים של 2019 יותר פלסטינים מאשר בכל שנת 2018 – 193 לעומת 176 בני אדם.
מדאיגה במיוחד תקרית שהתרחשה ב-30 באפריל, שבה הרסו כוחות ביטחון ישראליים ארבעה מבנים בשכונת וואדי יסול שבסילוואן, ופינו בכוח 11 פליטים פלסטינים, בהם שבעה ילדים. משפחת פליטים נוספת איבדה רכוש אישי. חמישה בני אדם נפצעו קשה מידי כוחות ישראליים, שהשתמשו במכות, רימוני הלם וקליעים מצופים ספוג נגד תושבים שניסו להשיב לעצמם מטלטלים לפני ההריסות. אדם אחד שביתו נהרס נפצע בגבו מקליע מצופה ספוג ולאחר מכן נעצר. במהלך המעצר וההעברה למתקן המעצר הישראלי היכו אותו כוחות ביטחון ישראליים מכות קשות. להריסות אלה קדמו ההריסות של שני מבנים אחרים באזור וואדי יסול, ב-17 באפריל. כמעט כל המבנים בוואדי יסול מצויים בסכנה מוגברת של הריסה, לאחר שהמאמצים להגן על בתים בשכונה מוצו כמעט עד תום; עקב כך מרחפת סכנת עקירה מעל ראשיהם של יותר מ-550 בני אדם, כרבע מהם פליטים פלסטינים רשומים.
"כמה מהפליטים הקשישים בוואדי יסול, שנעקרו במקור כתוצאה מהסכסוך ב-1948, עלולים כעת לאבד את בתיהם בפעם השנייה בימי חייהם. עבורם ועבור הדורות הצעירים יותר מונצח סבב זה של אובדן," אמרה גווין לואיס, מנהלת פעולות אונר"א בגדה המערבית. "כפי שראינו במקרים המרובים שבהם נתנה אונר"א מענה בעבר, עקירה היא טראומטית במידה קיצונית, במיוחד עבור החלשים והפגיעים ביותר, כגון קשישים וילדים, הורסת מקורות מחיה ומנתקת משפחות מהקהילות שלהן".
"ככוח הכובש בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, מוטלת על ישראל החובה להבטיח את רווחתה ושלומה של האוכלוסייה הפלסטינית המקומית," הוסיף ג'יימס הינאן, ראש משרד נציבות זכויות האדם של האו"ם בשטח הפלסטיני הכבוש. "ישראל אינה יכולה להשתמש ביישום של משטר האזור והתכנון המפלה שלה כדי להצדיק את הפרת המשפט הבינלאומי".
