במלאת שנה לפטירתו של חבר מזכירות חד"ש ראובן קמינר ייערך ערב לזכרו תחת הכותרת "מתווכחים עם ראובן". האירוע יתקיים ביום שני הקרוב (18.10) בשעה 20:00 בתיאטרון יפו, רחוב טיילת מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה. באירוע ישתתפו: ד"ר יעל ברדה – סוציולוגית, האוניברסיטה העברית; עמירה הס – עיתונאית "הארץ"; ח"כ לשעבר ג'מאל זחאלקה (בל"ד) והעיתונאי והפעיל חגי מטר.

קמינר שנפטר ב-20 בספטמבר אשתקד, היה פעיל השמאל העקבי הוותיק שהיה במשך שנים רבות חבר מזכירות חד"ש וחינך דורות של פעילות ופעילים. הוא נולד ב-1929 בארה"ב והגיע לארץ, יחד עם דפנה שותפתו לחיים ולמאבקים, במסגרת גרעין של השומר הצעיר כדי להצטרף לקיבוץ.

בני הזוג קמינר גורשו מהקיבוץ בתחילת שנות החמישים יחד עם מאות חברי מפלגת השמאל הסוציאליסטי (שכונתה אז "קבוצת סנה") שסולקו מהתנועה הקיבוצית. הוא השתקע בירושלים, למד משפטים באוניברסיטה העברית ושם הצטרף לתא הסטודנטים הקומוניסטים היהודי–ערבי. יחד עם רעייתו, היה פעיל בסניף מק"י המקומי ובין היתר השתתף במאבקים של תושבי המעברות בבית שמש ובירושלים, בייחוד במעברת קריית היובל שהפכה מאוחר יותר לשכונה שבמערב העיר ובה התגוררו בני הזוג קמינר במשך עשרות שנים.

ראובן קמינר (צילום: זו הדרך)

ביתם של דפנה וראובן קמינר ברחוב בורוכוב הפך למקום מפגש, מועדון דיונים, בית ספר למרקסיזם ואף מערכת של הירחון "ישראלפט" בשפה האנגלית שדיווח על הנעשה בישראל בעידן טרום–אינטרנט. עם הפילוג במק"י ב-1965, ראובן הצטרף לזמן קצר לקבוצה שבהנהגת משה סנה אך כעבור שנים מעטות נטש את שורותיה בגלל נטיותיה הציוניות והלאומניות. כך שבתחילת שנות ה-70 היה קמינר לאחד ממנהיגיה במה שהוגדר אז כ"השמאל החדש" על גלגוליה, קודם בשי"ח (שמאל ישראל חדש) ומאוחר יותר בשס"י (שמאל סוציאליסטי ישראלי). במסגרת שס"י נמנה עם מייסדיה של החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון – חד"ש ב-1977 ובמשך שנים רבות היה חבר מזכירות ומראשי הסניף הירושלמי של החזית. ב-1982 נמנה קמינר עם פעיליה המרכזיים של הוועד נגד המלחמה בלבנון שהוקם ביום בו פלשו כוחות צה"ל למדינה השכנה.

בנובמבר 1986, היה קמינר אחד מראשי משלחת השלום בת כ-20 חברים שנפגשה ברומניה עם נציגי אש"ף ועקב כך הועמד לדין יחד עם העיתונאית יעל לוטן, פעיל השלום לטיף דורי ותושב קיבוץ יד חנה אליעזר פיילר. זאת, באשמת הפרה של "חוק המפגשים" שאסר על מגע בין ישראלים לבין נציגי אש"ף. הארבעה הורשעו בעבירה של קיום מגע אסור, לפי הפקודה למניעת טרור ובעבירה של קשירת קשר לבצע עוון בחוק העונשים. בערעורם לבית המשפט, גובה הקנס עמד בסך אלף שקל לכל אחד.

ח"כ תופיק טובי (חד"ש) אמר אז במליאת הכנסת "אני רוצה להביע מעל דוכן הכנסת את הזדהותנו עם מפגש חשוב זה ועם ראיית כל דיאלוג בין ישראלים ובין נציגים פלסטינים, בכללם נציגי אש"ף, למען כינון שלום צודק באזור, כצו החיים וצו השלום". בשל פעילותו במשלחת ונגד הכיבוש, אנשי התנועה הגזענית כך ניסו להצית את ביתה של משפחת קמינר.

כאמור, קמינר היה פעיל עד מאוד במאבק בכיבוש מאז סוף ה-60 בהתארגנויות שונות משלום עכשיו ועד די לכיבוש. ב-1996 אף פרסם את הספר החשוב שנכתב עד כה על המחאה בישראל בעת האינתיפאדה הראשונה: "הפוליטיקה של המחאה: תנועת השלום הישראלית והאינתיפאדה בפלסטינית", שפורסם בהוצאת אוניברסיטת סאסקס היוקרתית.

ראובן קמינר הותיר אחריו את שותפתו לחיים ולמאבקים, דפנה, את ילדיו מיכה וטלי וכן נכדים. בנו הבכור, ד"ר נעם קמינר, אף הוא אחד הדמויות הבולטות בשמאל העקבי במשך עשרות שנים ופעיל חד"ש בתל-אביב, נפטר ממחלת הסרטן לפני שש שנים.

האירוע בפייסבוק: https://fb.me/e/2KiIyMZDJ