בין שיקגו לחצור

 

 

 במכתב בהול למנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, קראו מאות פועלי מפעל הירקות והשימורים של ויטה פרי הגליל שבחצור הגלילית, לסייע למפעל להבריא ולא לתת לו ליפול. הפועלים דורשים מבנק לאומי לבחון דרכים למנוע את סגירת המפעל, ובכך למנוע פיטורים של מאות פועלים ופגיעה בספקי שירותים נלווים באזור הגליל כולו.

    חברת ויטה פרי הגליל, העוסקת בייצור, בייבוא ובשיווק של מוצרי מזון כמו ירקות קפואים, קצפות, אבקות בישול, ריבות ופסטה, ומעסיקה 380 עובדים (לפי דו"חות 2007), דיווחה בסוף השבוע שעבר לבורסה, כי בנק לאומי ובנק דיסקונט, שהם המלווים הגדולים לחברה זו, החזירו שיקים שנתנה בהיקף של כ-2.2 מיליון שקל. בנוסף, פרעו לאומי ודיסקונט התחייבויות של החברה בהיקף של כ-7 מיליון שקל, לאחר שהקפיאו לה החזרי קרן לטווח קצר וארוך עד 31 בדצמבר 2008. באפריל 2008 ביקשה החברה מהבנקים להקפיא החזר הלוואות בהיקף של 11 מיליון שקל, וההקפאה אושרה עד סוף אוגוסט. בהמשך האריכו הבנקים את הקפאת החזרי ההלוואות עד סוף 2008.

     העובדים כתבו למאור: "החלטת הבנק לעמוד מנגד ולא לסייע בשעתנו הקשה, משמעותה אחת: סגירת יישוב שלם במדינת ישראל ומאות משפחות שיישארו בתקופה קשה של משבר כלכלי ללא פרנסה". ועוד: "במקום לפרסם שלטי חוצות עם תנאים למובטלים, עזרו לנו. אתם שיושבים במשרדים יפים בתל-אביב מחליטים על גורלנו".

    ויטה פרי הגליל היא חברה בבעלות פרטית, הנשלטת על ידי אביב אלגור ואיאן דיוויס. בדו"חות הרבעון השלישי שלה ציינה החברה, כי היא פועלת "כדי למצוא מקורות מימון לפירעון התחייבויותיה ולשנות את המבנה הפיננסי". עוד הוסיפה ההנהלה, כי אי-מימוש צעדי ההנהלה עלול לגרום לחברה להפסיק לפעול כעסק חי. ויטה פרי הגליל, שהפסידה 3.5 מיליון שקל ב-2007 סיכמה את שלושת הרבעונים הראשונים של 2008 עם הפסד של 7.4 מיליון שקל. הפסדים אלה שחקו את הונה העצמי, שהסתכם נכון לסוף ספטמבר 2008 בכ-4 מיליון שקל, לעומת 9.8 מיליון שקל בסוף 2007. כיו"ר דירקטוריון החברה שימש חבר הכנסת לשעבר אברהם (אברום) בורג (העבודה). יו"ר הדירקטוריון של החברה כיום הוא אביב אלגור, ומנכ"ל החברה הוא זאב בירנבוים.

והיכן הממשלה?

    עצוב שפועלים צריכים להתחנן בפני מנכ"ל בנק לאומי, כדי להבטיח את הקיום. אך זה הופך אבסורד, כאשר הבנק, אליו הם פונים, הוא למעשה בבעלותם. נשמע מופרך? הנה פתרון החידה: ממשלת ישראל הלאימה את בנק לאומי בשנת 1983, בעקבות שערוריית הרצת המניות והמשבר שפרץ בעקבותיה. מאז ועד היום, המדינה ניסתה להפריט את הבנק – כולל לידידיו הקרובים של ראשון הממשלה אהוד אולרמט, כמו פרנק לואי, בעל ההון האוסטרלי. אבל הבנק טרם הופרט. אם כך, מדוע הממשלה, הבעלים של הבנק, אינה פועלת להסדרת החוב של המפעל בחצור במסגרת אותם 5 מיליארד שקל שהחליטה לאחרונה להזרים לכיסיהם של האוליגרכים המקומיים? לממשלה פתרונות.

    אבל האחריות לעתידם של העובדים מוטלת לא רק על הממשלה. ההסתדרות אמורה להשמיע את קולה נוכח סכנת הסגירה של מפעל, המקיים מאות משפחות. לצערנו, ההסתדרות אינה משמיעה את קולה בשורה ארוכה של סוגיות מרכזיות עבור מעמד העובדים. אבל יש מקומות, בהם האיגודים המקצועיים נוהגים אחרת בעקבות העמקת המשבר הקפיטליסטי – בארצות הברית, למשל.

הדוגמא של המפעל בשיקגו

    בדיוק לפני חודש ולאחר שהשיגו את כל הדרישות, עזבו מאות פועלים את המפעל "רפבליק ווינדוס אנד דורס" לייצור חלונות ודלתות בשיקגו, בו התבצרו שבוע ימים. על הפסקת ההתבצרות הוחלט ברוב גדול באסיפת של הפועלים. יו"ר האיגוד במפעל, מסר כי הושג הישג היסטורי, ודווקא בעת משבר. גם יו"ר האיגוד בחוף המערבי, קרל רוזן, הדגיש "את התקדים שקבעה קבוצת עובדים הנחושה להגן על זכויותיה".

    התבצרות פועלים במפעל היא צעד לא-אופייני במאבק המעמדי בארה"ב. אמנם באמריקה הלטינית, ובייחוד בארגנטינה, נרשמו בשנים האחרונות מאות מקרים של פועלים, המתבצרים במפעלים בעת משבר, ולא רק כדי להבטיח את הפיצויים, אלא כדי להפעילם מחדש בבעלות קואופרטיבית. אבל בארה"ב לא נרשמו התבצרויות מאז המשבר הכלכלי הגדול בשנות ה-30 של המאה שעברה.

    מאות המפוטרים החליטו להתבצר במקום עבודתם במחאה על סגירתו הפתאומית ובדרישה לקבל את שכרם. מחאתם הובילה פוליטיקאים רבים להגיע לשיקגו, וגם הנשיא הנבחר ברק אובאמה הביע תמיכה במפוטרים.

    המפעל נסגר ללא התרעה, לאחר שבעליו, ריצ'רד גילמן, הודיע לפועלים הנדהמים, כי בנק אוף אמריקה ביטל את קו האשראי של החברה. 250 הפועלים, שלא קיבלו לא את משכורתם האחרונה ולא פיצויי פיטורים, התיישבו בתגובה על רצפת המפעל בדרישה, כי החברה ובנק אוף אמריקה יעמדו בהתחייבויותיהם וישלמו להם את שכרם.

    האיגוד המקצועי, המייצג את עובדי המפעל, מסר, כי הפועלים דרשו תשלום הודעה מוקדמת של 60 יום לפני הפיטורים ו"חבילת פיצויים הוגנת". לדברי הפועלים, מנהלי המפעל נתנו להם התרעה של שלושה ימים בלבד לפני שעבודתם הופסקה.

    מחאת העובדים בשיקגו הפכה אחד מסמליו של מאבק העובדים מול המשבר הכלכלי בארה"ב, שגרם עד כה לאובדן של יותר משני מיליון מישרות ולעלייה חדה בשיעור האבטלה עד ל-7.5% מכוח העבודה. הכומר ג'סי ג'קסון הגיע לאתר המחאה והביע תמיכה בעובדים. הוא אמר, כי מצוקתם מהווה הוכחה לכך שתוכנית החירום הכלכלית בסך 700 מיליארד דולר, שאישר הקונגרס באוקטובר, מסייעת רק לכרישי וול סטריט ולא לאנשים הפשוטים.

    העובדים בשיקגו היו נחושים להיאבק על מקום עבודתם וניצחו. הם קיבלו את כל זכויותיהם ועוד סוכם על הקמת קרן, בסיוע הבנקים המלווים של המפעל, כדי להפעילו ואף להקים במקום קואופרטיב בניהול העובדים.

    כך היה בשיקגו בחודש שעבר. בחצור הגלילית, בינתיים, מתחננים הפועלים בפני בנק לאומי להצלת מקום עבודתם.