ביידן אינו רצוי כאן: אין בכוונתו לתרום דבר לסיום הכיבוש או לקידום השלום

מהי בדיוק מטרת ביקור נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בישראל ובמזרח התיכון? השבוע פרסם הנשיא מאמר ב"וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "מדוע אני נוסע לסעודיה?". קרי: מטרת הנסיעה היא ביקור בממלכה, ואילו ישראל משמשת כתחנת ביניים ותו לא. מה נמצא בסעודיה?  נפט, כמובן.

ביידן: שלום, שלום ולא להתראות (צילום: הבית הלבן)

 

נשיא ארה"ב עצמו הדגיש את העניין האסטרטגי: בכוונתו לבקר במזה"ת כדי "לפתוח פרק חדש ולהבטיח את מעורבותה של ארה"ב באזור". עוד הוסיף כי בעת ביקורו בסעודיה יפגוש מנהיגים מרחבי האזור, ואיתם יגבש תוכנית עבודה "לכינון מזרח תיכון יציב ומחובר יותר, בו תמלא ארה"ב תפקיד חיוני". ביידן צפוי לבקר בעיר ג'דה שבסעודיה ולקיים בה פגישות עם מנהיגי סעודיה, איחוד האמירויות, כוויית, קטאר, בחריין, עומאן, מצרים, ירדן ועיראק.

מי זקוק להגברת מעורבותה של ארה"ב באזור? בראש ובראשונה – המעצמה האימפריאליסטית עצמה; נוסף לה, כל אותם משטרים הנשענים על נוכחותה הבריונית, ובראשן ממשלת ישראל.

לפי פרסום ב"הארץ" (11.7), ביקור נשיא ארה"ב בישראל יכלול חתימה על "הסכם משמעותי" בין שתי המדינות, ובו מענה לנושאים ביטחוניים וכלכליים אזוריים. בעת ביקורו בג'דה, צפוי ביידן להכריז על צעדים עתידיים להידוק היחסים בין ישראל לסעודיה. קידום מערכה אזורית נגד איראן יעמוד במוקד ביקור  הנשיא

בשתי המדינות: "הנשיא האמריקאי מעוניין להוכיח באמצעות הביקור כי ארה"ב לא נטשה את המזרח התיכון", מסרו גורמים בירושלים. הדיבור על נטישה ממש מגוחך כאשר ביידן פועל במרץ לכונן ברית צבאית אזורית נגד איראן ("נאט"ו לעניים" כונתה ברית זו בשבועון זה), לשמחת יצרני הנשק האמריקאים. הרי ברית כזו כבר הוקמה בעת כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ!

ישראל שבעת רצון מ"מורשת טראמפ". שר הביטחון והטוען החדש-ישן לכתר, בני גנץ, חשף כי מאז נחתמו "הסכמי אברהם" לפני כשנתיים, נערכו לא פחות מ-150 מפגשים בין אנשי שירותי הביטחון הישראליים לבין עמיתיהם במדינות המזרח התיכון, לא כולל ירדן ומצרים. במפגשים אלה נחתמו עסקאות מכירת נשק ישראלי למדינות האזור בשווי של למעלה משלושה מיליארד דולר.

ביקור ביידן במזה"ת אינו אלא נדבך נוסף למדיניות החוץ של קודמו בתפקיד טראמפ. כפי שכתב עקיבא אלדר ב"הארץ" בתגובה לביקור ביידן: "דונלד טראמפ יכול היה להגיע לישראל ולהיפגש עם נתניהו באותה מידה. בכל הנוגע למשולש ארצות הברית־ישראל־פלסטין, שומר ביידן על מורשת קודמו. קשה להבחין בהבדלים ביניהם גם בעזרת זכוכית מגדלת". ביידן אינו רצוי כאן. אין בכוונתו לתרום דבר לסיום הכיבוש או לקידום השלום באזור. ייטיב לעשות אם יתרכז במיגור האלימות באמצעות נשק ברחובות ארצו, או בהגנה על זכות הנשים בארצו להפלה.