על רקע התרוששותן של משפחות רבות בעקבות הזינוק ביוקר המחיה, הפוגע קשות בעובדים בעלי הכנסות נמוכות, ועדת העבודה והרווחה דנה השבוע (29.5) בהצעת חוק להקמת רשות לאומית למאבק בעוני, אשר אושרה בקריאה טרומית במליאת הכנסת בפברואר האחרון.
ההצעה להקמת הרשות עלתה כבר לפני כעשור, כחלק ממסקנות ועדת אלאלוף ב-2014. הוועדה הציעה להקים רשות לאומית שתתכלל את המאבק בעוני ותתווה מדיניות בנושא לכל המשרדים הרלוונטיים. את ההצעה הנוכחית הגישה סיעת חד"ש-תע"ל: חברי הכנסת עאידה תומא-סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; וכן ח"כ נעמה לזימי (העבודה) וחברי הכנס ינון אזולאי ומשה ארבל (ש"ס), לפני שמונה האחרון לשר הפנים והבריאות.
לפי הנתונים שנמסרו בוועדת העבודה והרווחה, בשנת 2021 היו בישראל כמעט 2 מיליון עניים, בהם כ-850 אלף ילדים וכ-200 אלף קשישים. אחוזי עוני גבוהים נרשמו בחברה הערבית (כ-46.3%) ובחברה החרדית (כ-42%).
ח"כ תומא-סלימאן, מיוזמי החוק, התייחסה לנתונים ואמרה: "תופעת העוני רק הולכת ומתרחבת. פערים וחסמים הם ביטויים ניטרליים, כאילו הם נוצרים מעצמם. למעשה הם תוצאה של מדיניות ואפליה היוצרות מעגל שלאנשים אין הזדמנות לצאת ממנו. דרושה מדיניות שתחלץ אותם מהעוני. לעוני בישראל יש גם היבט לאומי. הנתונים מראים שהעוני הנרחב והעמוק ביותר הוא בקרב האוכלוסייה הערבית". עוד אמרה כי "חשוב להגדיר את סמכויות הרשות ולקבוע עד כמה ההמלצות מחייבות. דרוש ייצוג של כלל המשרדים ונציגי ציבור, וכן להבטיח תקציב הולם לרשות".
על כך הוסיף ח"כ כסיף: "צריך לקחת בחשבון גם את פילוח העוני, כי יש אוכלוסיות שהעוני אצלן נרחב יותר – בעיקר בציבור הערבי, אבל גם בקרב האוכלוסייה החרדית. באחרונה פורסם שישראל היא בין המדינות המפותחות הגרועות ביותר במדד השוויון בין המינים, וגם העוני כאן נרחב יותר בקרב נשים".
יצוין שהתקציב להקמת הרשות אושר כחלק מהכספים הקואליציוניים, והיא תוקצבה ב-4.8 מיליון שקל לשנת 2023 וב-10 מיליון שקל לשנת 2024, כחלק מתקציב משרד הרווחה. לפי הצעת החוק שאושר בקריאה טרומית, הרשות צפויה לקום במשרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי שבשליטת עוצמה יהודית הגזענית, אך שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס) הכריז בכנסת שהכוונה היא לשנות את החוק ולהקים את הרשות כחלק ממשרד הרווחה.
ח"כ תומא-סלימאן מצדדת בעמדתו של מרגי ואמרה "אני בעד להעביר את הרשות למשרד הרווחה, אבל מבקשת שיהיו גם נציגי ציבור, במיוחד מהציבור הערבי. אנחנו רוצים גם שלרשות הזו יהיה תקציב שיהווה אחוז מסוים מתקציב כל משרד. חשוב גם להציב מדדים ויעדים".
בתום הדיון מסר יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, פרופ' רוני סטרייר: "זהו יום חשוב עבור משפחות רבות בישראל החיות במצוקה חברתית וחוסר ביטחון תזונתי מתמשכים ועבור החברה הישראלית כולה. זה יום בו כנסת ישראל וממשלת ישראל מוכנות להכיר בבעיית העוני כבעיה לאומית, כבעיה שניתנת לפתרון באמצעות מדיניות חברתית וכלכלית מקיפה. הקמת הרשות תהווה הישג חשוב של מדינת ישראל ושל מאות פעילי וחברי ארגוני החברה האזרחית שפעלו שנים רבות להכרה זו. אולם זו רק ראשית הדרך. עוד יהיו מאבקים".
לדבריו, "רשות זו מחייבת הענקת תקציבים וסמכויות משמעותיים. אך עבורי ועבור רבים אחרים זה יום של תקווה. באופן אישי כמי שהיה מעורב כחמישים שנה בנושא, החל משנות השבעים המוקדמות של המאה הקודמת במגורים ובפעילות קהילתית-חינוכית-פוליטית בשכונת הקטמונים בירושלים ועד מילוי תפקידי הנוכחי כיו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי זהו יום של הכרה, אך זו רק ההתחלה".
