הפגנת ה-130 אלף למען הדמוקרטיה שנערכה במוצ"ש האחרון במרכז תל-אביב הוכיחה, כי המחאה ההמונית נגד ממשלת הימין הקיצוני צוברת תאוצה, וכי ברחובות שולטים מתנגדי נתניהו. המחאות מתגברות במרכז תל-אביב, אך גם בירושלים, בחיפה, בבאר-שבע וביישובים נוספים – מראש פינה שבגליל העליון ועד צומת קטורה שבערבה.
ממשלת הימין "מלא-מלא" נחשפה תוך כמה שבועות כממשלה מלאת ניגודים וסתירות. לראייה – היא אינה מצליחה להחליש את המחאה. נוסף לכך, המחאה מסבה לנתניהו דאגה רבה, בין היתר בשל הכותרות הגדולות בהן היא זוכה בארץ ובחו"ל.
למחרת הפגנת ההמונים ברחוב קפלן, התקיימה אחת מישיבותיה הראשונות של ממשלת נתניהו הנוכחית. במסגרתה, נתקל ראש הממשלה במחאה מצד כמה שרים של הימין הגזעני (בתגובה לפינוי התנחלות בשטחים הכבושים!). בסופה, נאלץ ראש הממשלה לפטר את אחד מבעלי בריתו הבכירים: שר הבריאות ושר הפנים, מנהיג ש"ס אריה דרעי. פחות מ-24 שעות לאחר מכן, הורה נתניהו לשר התרבות והספורט מיקי זוהר לחזור בו מהכוונה לבטל את מימון המיזם "שבת ישראלית".
צרותיו של נתניהו באות בצרורות. השבוע נאלץ אבי ה"סטארט-אפ ניישן" להסביר לעיתונות הזרה באנגלית רהוטה, מדוע הושבת המגזר האהוב עליו בכלכלה הקפיטליסטית הישראלית. לקראת ההשבתה, כתב ברק עילם, מנכ"ל חברת נייס (אחד התאגידים הגדולים בענף) לעובדיו: "אנו חלק מקהילת עסקים המונה כ-400 אלף עובדים בישראל והאחראית ליותר ממחצית היצוא. לישראל אין מונופול על ההייטק ואנחנו מתחרים עם עשרות מדינות בעולם. בשבועות האחרונים אנו עדים למספר מהלכים, שאם יגיעו לקו הסיום, תהיה תוצאתם הרת אסון. תהליך כזה הוא בלתי הפיך ויהיה קשה מאוד להפוך את הדימוי השלילי של ישראל ברחבי עולם. ללא קטר ההייטק, תתגלה כלכלת ישראל במערומיה. כל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע, מין או השקפה פוליטית, יסבלו מההשלכות". נייס, ששוויה הוא כ-45 מיליארד שקל, מעסיקה יותר מ-7 אלפים עובדים – רובם בישראל.
ברור לכל, ובייחוד לעילם, כי דאגתו לחשיפתה של ישראל במערומיה אינה דאגה לעתיד הדמוקרטיה, לא כל שכן לעתיד השוויון או למאבק בכיבוש ובחוק הלאום הגזעני. הוא חושש אך ורק מחרם בינלאומי – דבר רע מאוד לעסקים, ובייחוד לרווחים.
כך מעמיקים השסעים בין המגזרים השונים בבורגנות (בעיקר אלה התלויים בהון הזר) לבין הממשלה. למרבה האירוניה, ממשלת הימין מציגה תפיסה כלכלית-חברתית קרובה ביותר לתפיסה הניאו-ליברלית, בה דוגלים בעלי ההון במגזר ההיי-טק. אך דווקא המעסיקים ביותר מ-300 תאגידי היי טק הם אלה שמשביתים את עובדיהם. במילים אחרות, הם עושים שימוש ערמומי בנשק ההשבתה על מנת לשמור על הונם. לעומת זאת, ארגוני העובדים, ובייחוד ההסתדרות הכללית וכוח לעובדים (ר' עמ' 3), מסרבים להפנים את סכנת הפשיזציה של ישראל. בינתיים הם רוקדים לפי מנגינתם של נתניהו וחבורתו הגזענית והפונדמנטליסטית.
בשבתות האחרונות היו המחאות ההמוניות נגד השלטון לדבר שבשגרה (מהדורה מורחבת ומעודכנת של "הפגנות בלפור"). מנגד מתעקשת ממשלת הימין לצעוד בנתיב הכפייה והכפפת גחמותיה על המערכות השלטוניות. הדבר יוצר סבך של סתירות, עמו מתקשה נתניהו להתמודד. סתירות אלה מתגלות בקרב הקואליציה והממשלה. סתירות נוספות מתגלות בין מדיניות הממשלה לבין פעילות המגזרים הבורגניים החפצים בשקט תעשייתי (על כל מה שמשתמע מכך). אך הסתירה העיקרית היא בין ממשלת הימין לבין הציבורים הרחבים הדורשים לשים קץ לשלטונו. ובכל יום שעובר, מתרחבות שורות המתנגדים.
