בגרמניה נפטרה הבוקר (שבת) אסתר בז'רנו, ניצולת אושוויץ, מוסיקאית ופעילה במאבק נגד הניאו-נאצים והפשיזם. על כך מסר היום שבועון המפלגה הקומוניסטית "אונסרה צייט". המפלגה הקומוניסטית הביעה צער על מותה וציינה שבז'רנו פקדה מדי שנה את פסטיבל השבועון ונשא דברים על השואה ועל משמעות המאבק בגזענות.

אסתר בז'רנו בעת נאום בפסטיבל העיתון הקומוניסטי הגרמני "אונסרה צייט" ב-2018 (צילום: אונסרה צייט)

בז'רנו נולדה בשם אסתר לוי בזארלואי בחבל הסאר, אזור שכיום הוא דרום מערב גרמניה, בשנת 1924. הוריה הכירו בברלין בנעוריהם, כשהורי אמה שכרו את שירותיו של אביה כמורה לפסנתר לבתם, והשניים התאהבו. האב היה חזן וגם מנצח על מקהלות פועלים בחבל.

עלייתו של היטלר לשלטון שמה קץ למה שבז'רנו תיארה כ"ילדות מאושרת". כשהייתה בת 16 הופרדה ממשפחתה ונשלחה למחנה עבודה נאצי בפאתי ברלין. הוריה, כך נודע לה לימים, הוגלו באותה שנה לריגה שבלטביה, ושם נורו. ב-1943 נשלחה בז'רנו לאושוויץ בירקנאו. שערה נגזז, מספר קועקע על אמת ידה והיא אולצה לעבוד בעבודת פרך. כדי להשיג עוד אוכל היא שרה לפעמים מנגינות של שוברט, באך ומוצרט לפני מפקדי המחנה. בצעדת המוות בימים האחרונים של המלחמה התחבאו היא וכמה חברים ביער וברחו. בתום המלחמה השיגה מסמכים מזויפים ועלתה על ספינה מעפילים שפניה לארץ. שם התאחדה עם אחותה, טוסקה.

בישראל, בה קבעה את ביתה, היא שרה במקהלת פועלים "רון" עטורת פרסים שהקימה המפלגה הקומוניסטית (מק"י). היא נישאה לנסים בז'רנו, נהג משאית שמשפחתו עלתה לארץ מבולגריה והיה הקומוניסט. נולדו להם שני ילדים: יורם ועדנה.  ב-1960, עזבה משפחת בז'רנו את ישראל ועברה לגרמניה. נסים נלחם במלחמת סיני והתנגד פוליטית להמשך הסכסוך העקוב מדם עם שכנותיה של ישראל הערביות בשירות האינטרסים האימפריאליסטים. השניים השתקעו בהמבורג.

בשנות השבעים החליטה בז'רנו להפר את שתיקתה, לאחר שראתה איך המשטרה הגרמנית מגוננת על קיצונים ימניים מפני מפגינים. "למחרת הצטרפתי לאיגוד המאבק בניאו-נאצים", היא סיפרה בריאיון עיתונאי. שם עודדו אותה חבריה לספר את סיפורה בשואה ולחזור למוזיקה. במשך עשרות שנים היא הרצתה בבתי ספר. היא הצטרפה לשתי להקות, והקימה להקה יחד עם בניה ששרה שירי מרד יהודים ושירים אנטי-פשיסטים בגרמנית, בספרדית, בעברית, בצרפתית, באנגלית וביידיש. היא גם הרבתה לנאום בכינוסי מחאה נגד מצעדים ניאו־נאציים. לדבריה עם הפעילות נגד הפשיזם שחררה אותה מהסיוט החוזר שהיא נרמסת תחת מגפי החיילים הנאצים. "שחררתי את עצמי מבפנים", היא ספרה.

בשנים האחרונות גם הצטרפה למערכות למען הפליטים, המהגרים ומבקשי מקלט בגרמניה ובאירופה כולה. "צריך לעזור לאנשים אלה", היא אמרה בריאיון. "אני מכירה את זה מקרוב. במהלך מלחמת עולם השנייה אחותי רות הצליחה להגיע לשווייץ, אבל חיילי משמר הגבול שלחו אותה כלעומת שבאה והנאצים רצחו אותה".