בג"ץ קבע לאחרונה שהממשלה רשאית לקבוע את גבולות הגזרה של משרדי הממשלה לפי דת ולאום. בפסיקה בעתירה נגד קריטריונים מפלים של משרד ירושלים ומורשת, בראשות השר זאב אלקין, המדירים אתרי מיעוטים, קיבל בית המשפט את עמדת המדינה כי המשרד הוא משרד למורשת ציונית. משמעות הדבר היא כי אם עד עתה רק המשרד לקליטת עלייה נתן שירותים לאזרחים יהודים בלבד, מכוח חוק השבות, כעת גם משרד מורשת הוא משרד שנותן שירות ליהודים בלבד ובהינתן החלטה ורצון אין מניעה להקים משרדים נוספים שייתנו שירות רק לאזרחים היהודים של המדינה.
שר המורשת, זאב אלקין, בסיור בהתנחלויות בשטחים הפלסטינים הכבושים, פברואר 2022 (צילום: משרד ירושלים ומורשת)
לפני כשנה עתרו חוקרים והיסטוריונים ערבים לצד הארגונים עמק שווה והאגודה לתרבות ערבית באמצעות עו"ד איתי מק לבג"ץ, לאחר שמשרד ירושלים ומורשת פרסם קריטריונים מפלים בקול קורא לתקצוב אתרי מורשת. לאחר שפורסם הקול קורא של המשרד לשנים 2026-2021 פנה עמק שווה למשרד בדרישה לשינוי הקריטריונים המפלים. היועץ המשפטי של המשרד ענה כי "המשרד הוקם במטרה לשמר את המורשת הלאומית והציונית של הארץ" בלבד והוא אינו מטפל במורשת ובהיסטוריה שאינה יהודית. בתגובה לכך הוגשה העתירה.
בית המשפט העליון דן בעתירה וקיבל את עמדת המדינה מאחר ובהחלטת הממשלה על הקמת משרד מורשת נקבע כי המשרד יביא לידי ביטוי את המורשת הלאומית של עם ישראל בארצו. בית המשפט קיבל את התמונה שהציגה הפרקליטות לפיה משרדי ממשלה אחרים משקיעים באתרי מורשת ולכן טען כי לא ניתן לטעון לאי שוויון. קביעת הפרקליטות כי המדינה משקיעה באתרי מורשת לא יהודיים הייתה לא מבוססת והפנתה בין השאר להחלטות ממשלה הנוגעות למורשת קרב בדואית, הקמת מרכז מורשת בדואית, העמקת לימוד השפה הערבית או הקמת מרכזי תעסוקה, אכיפת בנייה וכד'.
לדברי עמק שווה "פסק הדין של בג״צ הוא מדרון חלקלק שמשמעותו רחבה בהרבה מאתרי מורשת. לפי ההיגיון שקבע בג"צ בפסיקתו תוכל הממשלה להקים משרדים או לשנות את ייעודם של משרדים קיימים כך שישרתו יהודים בלבד. כך למשל תוכל המדינה להקים את המשרד לחיזוק ערכי הקהילה ובו תתקצב תוכניות להעמקת הזהות היהודית. המדינה תוכל לטעון שהיא אינה פוגעת בילדים ובני נוער שאינם יהודים שמקבלים חינוך בהתאם לזהותם התרבותית והדתית בבית הספר והדבר יעמוד בתנאים שהעמיד בג"ץ".
"בכל הנוגע למשרד מורשת, החלטת בג"ץ חורצת את דינם של מאות אתרים ומבנים שמספרים את סיפורה של הארץ ואף משרד אינו אמון על שימורם. כבר היום נמצאים מאות אתרים שאינם מספרים סיפור יהודי במצב פיזי חמור המחייב שימור ותחזוקה שוטפת, ואם מדינת ישראל לא תפעל, הם ייעלמו בקרוב מהנוף לעד. לכולנו מגיע להכיר את העבר של הארץ ושל העמים שחיו וחיים בה, והזנחתם היא פגיעה במדינה ובתושבי הארץ כולה", הדגישו.
לפסק הדין של בג"ץ לחצו כאן
