לפני כחודש וחצי תפסו גנרלים מצבא מיאנמר את השלטון במדינה בכוח הזרוע והפילו את ממשלתה של הנשיאה האהודה אונג סן סי קו, זוכת פרס נובל לשלום. הגנרל מין און הלאינג, מראשי החונטה הצבאית החדשה, הכריז כי ההפיכה נועדה "לכונן דמוקרטיה אמיתית".

פעילי האיגודים המקצועיים צועדים בראש הפגנה נגד החונטה הצבאית, בשבוע שעבר, ביאנגון (צילום: פדרציית האיגודים של מיאנמר)

העילה המיידית להפיכה הצבאית היא חשד לזיוף הבחירות, אך טענה זו אינה מגובה בעדויות מוצקות. סביר יותר כי מדובר במאבק כוח בין הצבא לממשלה האזרחית על רקע ניסיונה של האחרונה לקדם רפורמות בצבא הבורמזי. טענה נוספת קשורה בחבילת סיוע בגובה 350 מיליון דולר שסיפקה קרן המטבע הבינלאומית למיאנמר כשבוע לפני ההפיכה. לפי טענה זו, תמורת הסיוע העניק הצבא לקרן ערובות פוליטיות כמו הפסקת ההתקרבות בין מיאנמר לסין ומינוי אחד הקצינים לראש הבנק המרכזי ולתפקיד המקשר בין מיאנמר לבין הקרן והממשל האמריקאי.

לאחר ההפיכה החלו פעולות התנגדות, אי-ציות אזרחי ושביתות ארציות בהובלת פועלים ואזרחים. הפגנות ענק התקיימו ביאנגון, העיר הגדולה במדינה, ובבירה נייפיידאו. סרט אדום, תיפוף על סירים, "תה בחלב" ותנועת שלוש האצבעות הפכו סמלי המחאה. למחרת ההפיכה פתחו רוב עובדי המדינה בשביתה כללית, ויום לאחר מכן הושבתו 110 בתי חולים ציבוריים. לעובדי הבריאות ולעובדי הציבור הצטרפו גם כורי הנחושת, סטודנטים, תנועות נוער ופועלי תעשייה.

איגודי העובדים מובילים

הממשלה הצבאית הפעילה אלימות נגד המפגינים. ב-12 בפברואר, כשבוע וחצי לאחר ההפיכה, אסרה החונטה הצבאית על קיום איגודי עובדים. ארגוני העובדים המקומיים קראו לאיגודים ברחבי העולם להביע סולידריות עם הפועלים המיאנמרים ולגייס תמיכה בינ"ל במאבק. לקריאה המקומית הצטרף קמפיין מטעם הקונפדרציה הבינ"ל של איגודי העובדים: "הקונפדרציה נחרדת מתפיסת השלטון במיאנמר בידי הצבא ותעשה כל שביכולתה למנוע מההפיכה להצליח. יש להבטיח את שחרור העצורים ולשים סוף לאלימות ולפגיעה באזרחי מיאנמר". אפילו יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, פרסם הודעה חריגה בה גינה את ההפיכה הצבאית.

ב-22 בפברואר דרשו איגודי העובדים השובתים להשיב את השלטון הדמוקרטי ולשחרר את הנשיאה אונג סן סי קו. 600,000 פועלי הטקסטיל במיאנמר הצטרפו אף הם לשביתה הכללית. למרות הלחץ הכבד שמפעיל הצבא, לפי שעה מסרבים השובתים לסגת ממחאתם. נשיא איגוד עובדי התעשייה המיאנמרי, קהינג זאר אונג, כתב לחברי האיגוד: "המדינה שלך צריכה אותך. אין שיתוף פעולה, אין הכרה ואין שום עסקים עם החונטה הצבאית".

בראיון אמרו שניים ממנהיגי איגוד פועלי הטקסטיל: "העם גאה בשביתה שלנו. העובדים לא נשארו רעבים, כי העם סיפק להם מזון". עוד אמרו: "הליגה לדמוקרטיה (מפלגתה של הנשיאה המודחת) לא סיפקה הגנה מלאה לעובדים, אבל היו התפתחויות אדירות. זה נתן לנו תקווה. לפני שהליגה לדמוקרטיה עלתה לשלטון, לא ידענו מה המשמעות של זכויות עובדים או חוקי עבודה. תחת השלטון הצבאי זכויותינו כעובדים יוסגו לאחור, ולכן איננו יכולים לקבל את הדיקטטורה כלל. אפילו אם נפוטר מהמפעלים כי נמשיך להפגין ולמחות, אנחנו נאבק עד הסוף".

הקשר הישראלי

הנשיאה המודחת אונג סן סי קו הואשמה לא אחת במסע הטיהור האתני נגד הרוהינגה, בני המיעוט המוסלמי, המתנהל זה כמה שנים. בלי להמעיט בחלקה של סן סי קו בגירוש 740,000 בני הרוהינגה ב-2017 לבנגלדש השכנה, על מסע הטיהור האתני ניצחו לכל אורכו קציני צבא מיאנמר.

יש להזכיר כי ישראל מספקת נשק לצבא מיאנמר. על כך אמר עו"ד איתי מק: "אי אפשר לדעת איזה שימוש יעשה בציוד הזה בעתיד, למשל במקרה של מלחמת אזרחים באזורים המאוכלסים במיעוטים האתניים. הנשק והמערכות הישראליות עלולים להיות מופעלים במסגרת הרדיפה הפוליטית במיאנמר".

מק אינו מסיר מישראל את האחריות לפשעי הצבא במיאנמר: "הייצוא הביטחוני הישראלי למיאנמר הופסק, אבל יש בעיה עם הציוד שכבר נמצא שם. זה לא שאפשר לקחת משאית ולאסוף את הציוד הישראלי. לפי החוק הבינלאומי, סיוע בפשעים נגד האנושות יכול להיעשות גם אם ניתן לפני ביצוע הפשעים. לא היה צריך לחכות לאוגוסט 2018, שיא הג'נוסייד, כדי לדעת מה קורה. לאורך השנים היו כמה סבבים של טבח ברוהינגה. הקודם היה ב-2012, הנוכחי התחיל באוקטובר 2016 כשהתחילו לשרוף כפרים. וכבר אז היה אמברגו אירופאי ואמריקאי שמעולם לא הוסר".

השליח המיוחד של האו"ם למיאנמר דיווח כי 70 אנשים נרצחו מאז פרוץ המחאה בפברואר. חוקר זכויות האדם תומאס אנדרוס אמר למועצת זכויות האדם של האו"ם: "מיאנמר נשלטת בידי רוצחים ומשטר לא חוקי". אנדרוס קרא לסנקציות נרחבות נגד החונטה הצבאית. החונטה עצמה הבטיחה לקיים בחירות דמוקרטיות בעוד כשנה, אך לא טרחה לקבוע תאריך יעד.

זוהר אלון