בית הדין המשמעתי באוניברסיטת בן-גוריון הרשיע ביום חמישי האחרון פעילת חד"ש, וטן מאדי, בעבירת "אי-ציות לרשויות" הקמפוס משום שהזכירה את המילה "שהידים" בדברים שנשאה בעצרת לציון יום הנכבה. שניים מהדיינים דחו את טענת הסטודנטית שהמילה שהידים אינה מתייחסת בהכרח למחבלים מתאבדים, וקבעו שהיה עליה להימנע מלהשתמש בה לאור המשמעות שמייחס לה הציבור הרחב. דיין נוסף התנגד להרשעה.
חושך יורד על אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (צילום: אונ' בן-גוריון)
לדברי ח"כ עופר כסיף (חד"ש), לשעבר מרצה באוניברסיטה העברית, מסר: "הנהלת אוניברסיטת בן-גוריון רודפת סטודנטית על אמירת אמת והתנגדות לדיכוי. האקדמיה לא זקוקה לממשלה לצנזורה היא עושה זאת בעצמה – וטן, אנחנו איתך!". ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש) הדגיש שאוניברסיטת בן-גוריון "רוצה למשטר את הסטודנטים הערבים ולהעביר להם מסר שאם יעזו להזכיר את העוול הנוראי שנעשה לעם שלהם, הם ישלמו על זה. הכניעה הזו לימין הפשיסטי מבישה אבל היא לא תכניע את וטן, חבריה וחברותיה".
יצוין שהתלונה נגד מאדי, חברת תא חד"ש בקמפוס, הוגשה על ידי הארגון הפשיסטי אם תרצו. התלונה מבוססת על השורה "לא נשכח את השהידים שהגשימו את אחדות הארץ, העם וההיסטוריה", שאותה הקריאה מאדי מתוך מאמר של המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש. את המאמר חתם דרוויש בהתייחסו לצורך להתעקש על "דרך החירות ודרך ההתקוממות, עד אשר ייפגשו שני התאומים הנצחיים: החירות והשלום".
בנימוק להרשעה דחו שני הדיינים את הטענה לאכיפה בררנית בנימוק שהתלונה הוגשה על ידי חברי תא אם תרצו ולא מטעם האוניברסיטה. באשר לפרשנות המילה שהיד, ציין אחד הדיינים – ששמותיהם חסויים – כי גם אם ישנן משמעויות שונות למילה, הרי ש"כאשר מדובר במושג שבציבור הרחב משמעותו היא מחבל מתאבד, אזי על פי ההנחיה של 'יש ספק – אין ספק', היה על הנתבעת להימנע מהשימוש בו".
דיין שהיה בדעת מיעוט ציין שלדעתו צריך היה להימנע מהרשעה בהתחשב בפירושים השונים של המילה שהיד. "התלונה מתבססת על ההנחה שעבור מרבית הנוכחים באזור ההפגנה, אזכור המילה שהיד היתה ביטוי להזדהות עם אלימות", ציין הדיין. לדבריו, ההנחה הזו שגויה משום שהיא מבוססת על נקודת המבט של האוכלוסייה היהודית בלבד, וכן "על הפרשנויות הרווחות בה ביחס למושגים שלקוחים מעולמם השפתי והתרבותי של אזרחיה הערבים של ישראל".
תא חד"ש גינה את החלטת בית הדין המשמעתי ואמר שזו הכרזת מלחמה נגד הסטודנטים הערבים. "אוניברסיטת בן גוריון נכנעה, שוב, באופן מביש ללחצים ולתכתיבים של הימין הפשיסטי בקמפוס, והצטרפה בגלוי למאמצים לדיכוי זכויותיהם הבסיסיות של הסטודנטים הערבים לחופש הביטוי והמחאה", נכתב בהודעת התא. "למקרא נימוקי החלטת הוועדה, לא נותר אלא להבין שמדובר בהחלטה שהתקבלה מראש ושהשימוע היה רק כיסוי", מסרקו חברי התא, והבהירו ש"ימשיכו להרים את קול עמם המדוכא, וכי כוחות החושך כגון אם תרצו ודומיהם לא יניאו או יפחידו אותנו".
יצוין שיותר מ-120 מרצים מאוניברסיטת בן גוריון שלחו באוגוסט מכתב למזכירה האקדמית של המוסד הקורא לבטל את התלונה נגד מאדי. במכתב אל המזכירה האקדמית מירה גולומב טוענים המרצים כי השימוש בהנפת הדגלים פלסטינים בעצרת שאורגנה על ידי חד"ש בקמפוס "כראיה לתמיכה בטרור הוא אבסורדי", זאת לאור ההיתר שנתנה האוניברסיטה להנפתם והנימוקים שנתן בדיעבד נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ' להיתר זה. בנוגע למילה שהידים נכתב כי "כפי שיכולים להעיד חברי סגל מהאוניברסיטה העוסקים בתחומים רלוונטיים", משמעותה בערבית היא "חללים" או "נופלים" ולא מחבלים מתאבדים. "מעבר לכך, הטקסט אותו הקריאה וטן מאדי מתייחס במפורש לחללי הנכבה", הוסיפו.
"אנו מקווים שהאוניברסיטה שואפת להוות בית אקדמי עבור כלל הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים", כתבו המרצות והמרצים. "על כן, ראוי שהאוניברסיטה תתייחס לתרבויותיהם, זהויותיהם, ושפות האם שלהם לאור נקודות המבט שלהם עצמם – ולא דרך הפרספקטיבה של ארגונים שמערערים על עצם הלגיטימיות של נקודות מבט מגוונות". בסיום המכתב הוסיפו כי אלו מבניהם שנכחו בעצרת יכולים להעיד כי מאדי מילאה אחר הסיכומים המוקדמים לקיומה, "גם אל מול הפרובוקציות של חלק ממשתתפי ההפגנה הסמוכה" של תא "אם תרצו".
גם אקדמיה לשוויון מחתה נגד ההליך המשמעתי "בניגוד מוחלט לכללי חופש הביטוי וחופש המחאה. לדברי אקדמיה לשוויון "הטקסט, המבקש את הדרכים לחירות ולשלום, מזכיר את החוב ההיסטורי למי שנפלו במאבק על החירות ומי שגורשו מבתיהם במהלך הנכבה ב-1948. הטקס עצמו התנהל בכבוד ובשקט, כיאה לטקס זיכרון, ואופי כזה נושא גם הטקסט של דרוויש. אולם אוניברסיטת בן-גוריון בוחרת להתייחס להקראת הטקסט כאל אקט אלים, תוך התעלמות מהאלימות הפיסית האמיתית שהפגינו המשטרה ופעילי ימין קיצוני כלפי הסטודנטים הפלסטינים בעת האחרונה".
ההחלטה בנוגע לסנקציות המשמעתיות שיוטלו על הסטודנטית, וטן מאדי, תתקבל בהמשך. העונש על העבירה שבה הורשעה מאדי יכול לנוע בין נזיפה לבין הפסקת לימודיה במוסד האקדמי. בדיון הראשון בהליך המשמעתי שנערך בחודש אוגוסט השתתפו פרופ' אברהם רובין, פרופ' יונתן סיון, אלעד מלול והתובעת נורית קריף.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/114263
