תשעה ארגוני חברה אזרחית עתרו הבוקר (חמישי) לבג"ץ נגד "חוק ועדות הקבלה" לאחר שהורחבה תחולתו בתיקון שעבר במושב האחרון של הכנסת. בין הארגונים העותרים: מרכז עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, במקום – מתכננים למען זכויות אדם, "אחותי" – למען נשים בישראל ואגודת יהודי אתיופיה.

התיקון החדש של החוק שאושר בכנסת 25 ביולי האחרון ברוב של 42 ונגד 11 מצמצם את המגבלות שהוטלו על הפעלת ועדות קבלה. הצעת החוק הובילה שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית) זכתה לתמיכת חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה, שלבקשת ראשי המועצות האזוריות בגליל ובנגב וראשי התנועה הקיבוצית קודמה בחקיקה, לאחר שחל עליה דין רציפות מהכנסת הקודמת.

ח"כ זאב אלקין, תושב התנחלות בשטחים הכבושים ויו"ר סיעת המחנה הממלכתי, הסביר במליאת הכנסת את תמיכתו בחוק בכך ש"כל היכולת של התפתחות המגזר הכפרי במדינת ישראל תלויה בחוק הזה. פגשתי בהרבה יישובים כפריים ומכולם שמעתי שאם יחצו את הרף של ועדת קבלה הם לא מוכנים להתרחב ואין דרך לחייב אותם בכך בצורה מעשית". גם חברי הכנסת גדעון סער, ואלון שוסטר תמכו. ח"כ רם בן ברק הביע תמיכה, אך לא הצביע בעד החוק.

בעוד חמש שנים יוכלו גם יישובים בעלי עד 1,000 בתי אב לקיים ועדות קבלה לתושבים. זכה החוק זכה לביקורת רבה מצד חברי הכנסת מחד"ש והעבודה. ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל) ציינה בדיון כי "החוק הזה גזעני מהיום שבו נולד וכל תיקון בו זה לגזען עוד יותר ממה שהיה עד עכשיו".

יצוין שהחוק המקורי שעבר ב-2011 נועד להכשיר פרקטיקה שנאסרה על ידי בג"ץ בפרשת קעדאן, באמצעותה מנעו יישובים שהוקמו על ידי אגודות שיתופיות מערבים להתגורר בהם., באופן שהתיר לקבוצת יישובים שהוגדרו כ"קהילתיים" להפעיל ועדות קבלה אשר ימנעו ממועמדים לרכוש בהם קרקע או אף להתגורר בהם, אם הוועדה מצאה אותם בלתי מתאימים "למרקם החברתי־תרבותי" של היישוב.

עתירות לבג"ץ שהוגשו נגד ההסדר לאחר שעבר, נדחו בשנת 2014 על חודו של קול בעילה של חוסר בשלות, משום שלפי עמדת הרוב לא ניתן היה לבסס שהחוק יוביל לאפליה אסורה היות שהוא טרם יושם. הארגונים שעותרים כעת לבג"ץ, טוענים שהיוזמה להרחיב את תחולת החוק נובעת מכך שהצליח להגשים את תכליתו המקורית הפסולה, שהיא למנוע מערבים להתגורר ביישובים שנועדו ליהודים, וזאת בהסתמך על ההצהרות המפורשות של יוזמיו.

הדברים הברורים ברוח זו נאמרו במהלך הדיונים בהכנת החוק בוועדה למיזמים ציבוריים בכנסת, על ידי חברי האופוזיציה והקואליציה כאחד. "יש פה איזה תחושה שאנחנו כולנו מסתובבים סביב איזה עניין ומפחדים לדבר עליו" אמר ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי), "אנחנו עוסקים פה בחיזוק ההתיישבות היהודית בגליל ובפריפריה. זה העיסוק שאנחנו עוסקים ואנחנו צריכים להגיד את זה בקול גדול". ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) אף חידד כי "אנחנו צריכים לאתגר את בית המשפט העליון ולהציב בפניו את התזה שבאיזון בין דמוקרטי ליהודי אנחנו מטים את הכף כאן, במקרה הספציפי הזה, לכיוון היהודי בשם האינטרס הכולל של מדינת ישראל. ובשם החזון הכולל של העם היהודי". נוסף על הצהרות אלה, אל דיוני הוועדה גם הוזמן נציג שב "כ, שהופיע בפניה מאחורי פרגוד, והסביר כי הסוגייה שהחוק נועד לקדם אותה "נוגעת למימדים הרחבים יותר של ביטחון לאומי", וכי הנחת העבודה של הארגון קובעת "שיצירת נוכחות פיזית במרחב באמצעות התיישבות היא אבן יסוד בהשגת ריבונות ומשילות בשטח".

דרישת עתירת הארגונים לבטל את החוק בעתירה שהוגשה היום באמצעות עו"ד סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, נטען שמהות התיקונים שהובאו לחוק לצד המטרות הגלויות של יוזמיו ומקדמיו לאורך הליך החקיקה, מעידים על תכליתו הגזענית שהיא הדרה, הפרדה וייהוד המרחב. כל אלה מהווים לדעת העותרים תשתית עובד תשתית רחבה המבססת פגיעה בזכויות יסוד שמאיינת את עילת חוסר הבשלות על פי עמדת הרוב דחתה את העתירות נגד החוק במתכונתו הראשונית, ומחייבת כעת את ביטול ההסדר כולו".

"הסמכת ועדות הקבלה מובילה לדעת העותרים גם לפגיעה בזכות לשוויון של מגוון אוכלוסיות מודרות נוספות. על פי העתירה, הוראות החוק מדגישות ביתר שאת שהמאפיין המשותף של היישובים בהם החוק חל, אינו אלא הרצון של תושביו לחיות עם אנשים הדומים להם, וכי התוצאה היא העמקת מדיניות הסגרגציה ואי הצדק החלוקתי במשטר המקרקעין של המדינה", הוסיפה .

לדבריה "הכנסת והממשלה ממשיכים להרחיב ולהעמיק מדיניות קרקע גזענית המנוגדת לעקרונות יסוד של המשפט הבינלאומי, כאשר יוזמי החוק הנוכחי אינם מסתירים את כוונתם לשכלל באמצעותו את הסגרגציה והעליונות היהודית במרחב. ועדות הקבלה הפועלות בחסות החוק הזה , מעניקות לקבוצה מצומצמת של בעלי אמצעים את הזכות לקבוע מי עוד ייהנה ממשאבי הקרקע שבשליטתם, מתוך מטרה להסדיר בחוק הדרה על רקע לאום. ואולם , אי הצדק החלוקתי הכרוך בשיטה הזו, פוגע בקבוצה רחבה של אוכלוסיות מודרות נוספות ולא רק באזרחים הערבים-פלסטינים".