הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש –הרשימה המשותפת), קיימה אתמול (רביעי) דיון על מדיניות ההכשרות המקצועיות ועתיד התעסוקה, כחלק מיום ההכשרה המקצועית אשר צוין היום בכנסת. יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה: "הכשרות מקצועיות יכולות להיות כלי אמיתי לסגירת פערים חברתיים וכלכליים בתוך החברה בישראל, אבל נדמה שהן מתבצעות כיום ללא ראייה כוללנית של מהם צרכי המשק ומהן המשרות הקיימות בו". "כל הזמן אנו שומעים אמירות על שינויי תפיסה והרצון להכניס עוד אוכלוסיית לשוק העבודה, אבל בתקציב 2017-18 החליטו להקטין את תקציב ההכשרות המקצועיות. גם אחוז המשתתפים הערבים בהכשרות המקצועיות נמצא בירידה מדאיגה, מ-23% ל-16.5%, אשר סותרת את כל המידע שקיבלנו כאן בוועד העל הקצאת משאבים ייעודיים לכך, ואף אחד לא מוצא לכך הסבר הגיוני", אמרה הח"כ תומא–סלימאן.

רינת כהן ושרה פרזרוביץ', סגניות מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה, ציינו כי בשנת 2015 השתתפו בהכשרות מקצועיות בישראל כ-7,000 איש, מהם 2,800 נשים המשרד מפעיל קורסים אלה בחמישה מרכזים ברחבי הארץ, כאשר בעבר היו 20 מרכזים, אשר נסגרו בהחלטות ממשלה, וגם חמשת המרכזים הקיימים נמצאים בהליך של הפרטה. "יש רק 5 מסגרות ממלכתיות ו-426 מסגרות פרטיות. זו בריחה של המדינה מאחריותה! אתם לא באמת טוענים שאתם יודעים לפקח על 426 מסגרות, נכון?! אז ההכשרה היום לא מאפשרת מוביליות חברתית, ולא תופסת את מעמדה במדינה, ולא תורמת למה שרוצים שהיא תתרום – לשיפור הפריון ולכלכלה שלנו. התחום הורד לקרשים, וכולנו שותפים לעבירה הזו". אמר בדיון ח"כ אלי אלאלוף (כולנו).

בתיה כהן, מנהלת תחום הבטחת הכנסה בביטוח הלאומי, הוסיפה: "כ-118 אלף איש מקבלים קצבת הבטחת הכנסה, ומתוכם 70 אלף דורשים עבודה. מתוך 70 אלף דורשי עבודה, רק 472 איש, ברבעון האחרון, לומדים בהכשרה מקצועית. כל כך מעט לומדי הכשרות מתוך כל כך הרבה דורשי עבודה, זה אומר דרשני".

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא–סלימאן, סיכמה את הדיון: "לצערי הרב אנו רואים נסיגה מהותית של המדינה מאחריותה על עניין ההכשרות המקצועיות. להשתמש בכלי לסגירת פערים חברתיים–כלכליים ולמינוף המשק כנראה לא נמצא באג'נדה של הממשלות האחרונות. הפגיעה בתקציב ההכשרות וחוסר בראייה כוללנית, המקשרת בין המשרות הפנויות היום והצרכים בעתיד, לבין ההון האנושי, הובילה למצב כאוטי, בו אנו רואים ירידה באחוז הערבים ואחוז הנשים אשר עוברים הכשרות מקצועיות, מבלי שמישהו יודע להסביר למה. הוועדה תבקש ממשרד הכלכלה להסביר את הירידות הללו, ואיך הולכים להתגבר על זה, כשבמקביל דווקא מפריטים את מרכזי ההכשרה".

גם ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), דנה אתמול בהכשרות מקצועיות לעידוד התעסוקה בהיי–טק ובתעשייה, במסגרת ציון יום ההכשרה המקצועית. על פי הנתונים שנמסרו בישיבה ב-2015 עמד התקציב השנתי של ההכשרות על כ-50 מיליון שקל, ב-2016 עלה לכ-100 מיליון וב–2018-2017 צפוי לעלות ל-130 מיליון שקל בשנה. עם זאת ב-2002 עמד התקציב על 273 מיליון שקל. ח"כ דב חנין (חד"ש – הרשימה המשותפת) הדגיש בדיון כי התעשיות משתנות וגם שוק העבודה, כך שהעובדים של היום צריכים לקבל הכשרה מקצועית כחלק בלתי נפרד מהמערכת. "הכשרה מקצועית היא הדרך לאפשר לאנשים להישאר מועילים בשוק העבודה. הממשלה נטשה את הזירה וזה פשוט פרדוקס כי הייתה צריכה לעשות זאת היום יותר מאשר בעבר".

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת תקציב ההכשרות לשנתיים הקרובות הוא קטן מהתקציב המקורי ל-2016. הוא הוסיף כי שיעור ההשקעה בהכשרה מקצועית בישראל עומד על 0.06% מהתקציב – אחד הנמוכים בעולם.