הספר "איך לשמור על האוצרות הארכאולוגיים ברצועת עזה", הושק בשבוע שעבר (4.6) במכון העולם הערבי בפריס. הספר הוא הקטלוג של התערוכה המוצגת בקומת הקרקע של המכון שכותרתה "האוצרות ששדדו מעזה – 5000 שנות היסטוריה". בתערוכה 130 ממצאים ארכיאולוגיים שמקורם בחפירות שנערכו ברצועה מסוף המאה ה-19 ועד לתחילת המלחמה ב-2023.

פסלי אלים, כדי יין, כלי חרס, פסיפסים ענקיים, כתובות עתיקות ועוד מהתקופות הרומית, הביזנטית, המוסלמית והצלבנית ממלאים שני אולמות גדולים במכון שעל גדת נהר הסן שבמרכז בירת צרפת. אבל זו גם תערוכה על מבנים ועל ממצאים שאינם, שכן נהרסו כליל מאז שהצבא הישראלי פלש וכבש את רצועת עזה. מסגד אל עומרי, המסגד העתיק ביותר בעזה שנהרס כליל בדצמבר 2023, למשל, ייצג את ההיסטוריה הארוכה והמגוונת של העיר והמרחב הרבה לפני שהמקום הוצמד השם "רצועת עזה" ב-1948.

המסגד, שרבים קראו לו "המרכזי", החל את דרכו ככנסייה ביזנטית. זו נבנתה במקום בו עמד מקדש פלישתי קדום. מאתיים שנה מאוחר יותר, בתקופה המוסלמית הקדומה, נבנה המסגד במקום בו עמדה הכנסייה, אך עם הכיבוש הצלבני הפך המבנה פעם נוספת כנסייה. במאה ה-13, בתקופה הממלוכית, נבנה במקום שוב מסגד, אשר שופץ בידי העות'מאנים במאה ה-16. מאז ועד תחילת המלחמה שימש המסגד מקום תפילה.

מהתערוכה עולה כי בעשורים האחרונים, בעידוד ובתמיכה של הרשות הפלסטינית, פקדו את הרצועה משלחות רבות של ארכיאולוגים מכל העולם. בסיוע של אנשי מקצוע מקומיים נחפרו אתרים חדשים בעזה שהייתה במשך מאות שנים אחת מערי-הנמל החשובות בים התיכון. שימור המורשת הארכאולוגית ברצועה לא העסיק את שלטונות חמאס, ולכן התגייסו מתנדבים רבים כדי להציל את הממצאים מידיהם של גנבי עתיקות ומבריחים.

היוזמה החשובה ביותר הייתה של ג'וודאת חודארי, בעל עסקים מקומי, שהקים מוזיאון עתיקות פרטי. חודארי רצה להפוך את המקום למוזיאון הארכאולוגיה הלאומי הפלסטיני ולשם כך עתיד העביר לידי הרשות הפלסטינית את האוסף שברשותו. מאז הקמתו בסתיו 2008, חודארי קיבל סיוע ממוזיאון ז'נבה. בעקבות התקיפות הישראליות התכופות על רצועת עזה והניסיונות של שלטונות חמאס לצנזר חלק מהתצוגה, ביקשו המומחים השווייצריים ממנו להוציא חלקים מהאוסף מעזה ולאחסנם בז'נבה. ואכן, במשך השנים הוצאו ממצאים רבים מהרצועה ואוחסנו במוזיאון זה. אך הרשות הפלסטינית היא בעלת האוסף המוצג כעת בפריס.

המוזיאון של חודארי זכה עם הקמתו בהתעניינות רבה. בשבועות הראשונים לאחר הפתיחה הגיעו למקום כחמשת אלפים מבקרים, רובם תלמידים בבתי הספר של הרצועה יחד עם מוריהם. אך עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, נהרסו המוזיאון, בית המלון ואולם האירועים שניצבו בסמיכות לחלוטין בעקבות הפצצות של כוחות הכיבוש. בפברואר 2024 פרסם חודארי באינסטגרם קטעי וידאו של ההרס הקשה במלון ובמוזיאון. מחוץ למבנה המוזיאון נגרם נזק משמעותי והרס רב בחלקות שבעבר היו גני קקטוסים.