תחת הכותרת "למען חירותכם וחירותנו: היהודים בבריגדות הבינלאומיות" (ר' כרזה) מוצגת במרכז ספרד-ישראל במדריד תערוכה על היהודים שנלחמו בבריגדות הבינלאומיות בספרד במהלך מלחמת האזרחים (1939-1936). בתערוכה, הפתוחה עד 31 במאי, כרזות, סרטונים ועדויות של לוחמים. במסגרת התערוכה נערכו דיונים על נשים יהודיות בבריגדות, על שובם של הלוחמים אל בתיהם, על בריגדת לינקולן האמריקאית ועוד.
לבריגדות התגייסו כ-40 אלף מתנדבים מ-55 מדינות מכל היבשות ועל פי הערכה כ-20% מחייליהן ומפקדיהן היו יהודים. ההכנות להקמת הבריגדות החלו לאחר ההפיכה הצבאית של הגנרל הפשיסטי פרנסיסקו פרנקו ביולי 1936. הפיכה צבאית זו בוצעה בעקבות ניצחון החזית העממית בבחירות הכלליות שנערכו באותה שנה. בחזית העממית פעלו מפלגות וארגוני שמאל ומרכז, שהמכנה המשותף שלהן היה תמיכה ברפובליקה הצעירה, וביניהן: הסוציאליסטית, הקומוניסטית, הרפובליקניות, השמאל הקטלוני, הלאומנים הבסקים וכוחות פוליטיים קטנים יותר. האנרכיסטים, שהיו כוח פוליטי חשוב בספרד של אותם הימים, קראו אף הם להצביע עבור החזית העממית. זאת, בניגוד לעמדותיהם האידיאולוגיות המסורתיות שגרסו החרמת בחירות.
רק שתי מדינות התייצבו למען הרפובליקה
התקדמות הפשיזם באירופה וחשיפת פשעיהן של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית בספרד, קוממו רבים באירופה וביבשות אחרות. פעילים וחברים במפלגות הפועלים תמכו בצורה פעילה ברפובליקה. איסוף כספים, מגביות, רכישת ציוד רפואי ואמבולנסים היו לפעילות שגרתית של האיגודים המקצועיים בארצות רבות במהלך כל שנות מלחמת האזרחים. גם ההסתדרות, בימים ההם "ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י" ערכה מגבית צנועה ומספר אירועים פומביים לאיסוף כספים למען כוחות הרפובליקה. יצוין שרק שתי מדינות תמכו בצורה פעילה במאבק הרפובליקה הספרדית נגד הפשיזם: ברית-המועצות ומקסיקו.
אך התרומה הגדולה ביותר למערכה האנטי-פשיסטית לא הייתה חומרית: בנובמבר 1936 צעדו מתנדבי הבריגדות הבינלאומיות לראשונה ברחובות מדריד. אמנם אל הבריגדות הגיעו רבבות מתנדבים בעלי השקפות עולם שונות, אבל הפעילים הקומוניסטים בלטו בין לוחמיה ומפקדיה. האינטרנציונל הקומוניסטי (הקומינטרן) והמפלגות הקומוניסטיות של צרפת וספרד מילאו תפקיד מרכזי בהקמתן. המתנדבים הצטרפו לגדודים השונים שהוקמו על בסיס לשוני במסגרת הבריגדות – כולל פלוגה של דוברי יידיש ע"ש נפתלי בוטווין, פועל קומוניסטי צעיר שהוצא להורג בפולין. היו ששירתו בגדודים אחרים, כמו ילידי הארץ דוברי אנגלית, ששירתו בגדוד ע"ש לינקולן של מתנדבי ארצות-הברית.
מאות מתנדבים הגיעו מהארץ
על פי ההערכה, 300 מתנדבים הגיעו מהארץ כדי להצטרף לשורות הבריגדות, רובם יהודים. רוב-רובם היו חברים או אוהדים של המפלגה הקומוניסטית שהייתה אז במחתרת. בין המתנדבים, גם ערבים-פלסטינים וארמנים מירושלים. יש שהגיעו לספרד ישר מבתי הכלא של האימפריה הבריטית בעכו או בבית-לחם ויש שגורשו מן הארץ. מאז הקמת המפלגה הקומוניסטית בארץ (1919) ועד לפינוי הבריטים ב-1948, שלטון המנדט, בסיועו הפעיל של הממסד הציוני, גירש מהארץ מאות מפעילי המפלגה הקומוניסטית ומתומכיה.
אחד המתנדבים מהארץ, חבר מק"י שלחם בשורות הבריגדות הבינלאומיות, כתב לימים: "השמש עלתה בכל הדרה וקרניה מפציעות מבעד לסדקי התריסים, מגרות את הנחיריים להתעטשות. תושבי מדריד קמים ממיטותיהם, עייפים מנדודי שינה. דלתות וחלונות נפתחים ורוחות הסתיו פורצות אל תוך הדירות. שירת גדודנו הדהדה ברחובות הפצועים של הבירה הספרדית המופצצת. מולנו חושף את קרביו בניין, שפצצה פילחה את פינתו מן הקומה החמישית ועד למטה. מסביב פזורים חלקי רהיטים ואף קטעי גוויות אנשים. אמהות זועקות מכל ליבן וגרונן, ילדים בוכים על אביהם או אמם שנספו" (ישראל צנטנר, "ממדריד לברלין", 1966, עמ' 60).
עוד בנושא: https://zoha.org.il/132764/
