התנועה החדשה הנקראת "ראזם" (Razem – "יחד") התמודדה בבחירות לפרלמנט וזכתה ב-3.6% מהקולות, אולם לא עברה את אחוז החסימה הגבוה. שניים ממנהיגיה – מרסלינה זאוויסה ומאסייג' קונייצני – התראיינו על אודות התנועה והתפתחותה.

מדוע עברתם מפעילות בתנועות החברתיות להקמת מפלגה פוליטית?

אין מפלגת שמאל אמיתית בפולין. המפלגה הסוציאליסטית מורכבת מבירוקרטים שכיהנו בממשלות הקומוניסטיות האחרונות, ומאז – הם ניצחו על החזרת הקפיטליזם בצורתו הניאו–ליברלית. הם תפסו את המשבצת שאמור היה השמאל לתפוס בפולין, ואנחנו ביקשנו לפתוח את המרחב הזה.

אחד ממנהיגי "ראזם", אדם זנדברג, נואם בעת אסיפת המפלגה בוורשה (צילום: ראזם)

איש בפולין לא סומך יותר על המפלגות, אך גם מצבן של התנועות החברתיות אינו טוב בהרבה: הן קטנות, מפוצלות, ומתקשות להשפיע באופן משמעותי.

החלטנו לכתוב מכתב פתוח לכל התנועות החברתיות, ואלפיים איש חתמו עליו במהלך ימים ספורים. לא הכרנו את רובם, והופתענו לגלות שאין להם עניין במסגרות השמאליות הקיימות, שנתפסות בעיניהם כישנות וכמיותרות.

מאז שהקמנו את התנועה, ארגוני השמאל היו כל הזמן בעימות איתנו. אבל בינתיים רבים עזבו את המסגרות המסורתיות והעדיפו להצטרף ל-"ראזם". אנו רואים עצמנו כחלק מהשמאל האירופי החדש, הנבנה מלמטה. לא קראנו לעצמנו תנועת שמאל, כי איש אינו יודע יותר מה זה אומר. אבל השורשים שלנו ברורים, ואנחנו רוצים לצאת לדרך חדשה מנקודת המוצא הזו.

בבחירות התמודדה קואליציה בשם "השמאל המאוחד" (קומוניסטים–לשעבר, ירוקים, ליברלים שמאליים). מדוע בחרתם להתמודד בנפרד ממנה?

יש לנו את סדר היום שלנו ויש לנו גישה חדשה לפוליטיקה. הגישה הישנה לפוליטיקה כבר מתה מזמן, ומייצגים אותה אותם שמות ישנים המקדמים אותם מותגים ישנים, אותם הפוליטיקאים ואותן קבוצות האינטרס. בכל מערכת בחירות הם מנסים לייצר לעצמם קואליציה אלקטורלית חדשה, כשמטרתם היחידה היא להבטיח את בחירתם מחדש לפרלמנט.

הביקורת שלנו היא כלפי כל השכבה הזו. השיטה שלהם פשוט לא עובדת יותר, ואין לנו עניין לקחת בזה חלק. יתר–על–כן, כשהם נכנסים לפרלמנט – הם מצביעים בעד חוקים ימניים, ומחזקים את התפיסה כאילו אין אלטרנטיבה לשיטה.

ומהי המדיניות שאתם מציעים?

המצע שלנו הוא לא רדיקלי במיוחד, ואפילו אפשר לתאר אותו כסוציאל–דמוקרטי. אבל עבור פולין זה דבר חדשני. איש לא דיבר בעבר על מיסוי פרוגרסיבי, על חלוקה מחדש של ההכנסות. כיום, כאשר כלי התקשורת מעוניינים בתגובה על עניינים הנוגעים בעובדים או בעוני – הם פונים אלינו.

גם בשאלות חברתיות, אנחנו הפכנו לכתובת: העיתונאים שואלים לתגובתנו בנושא ההפלות, שעדיין אינן חוקיות. כשהממשלה ניסתה לחוקק חוק שיאסור על הפלות אפילו במקרים של אונס, הייתה זו "ראזם" שיזמה הפגנה בווארשה בהשתתפות למעלה מ-10 אלפים מפגינים – ההפגנה הגדולה ביותר שהייתה בפולין אי–פעם לגבי נושא זה.

הממשלה הנוכחית היא שמרנית וסמכותנית, אולם נוקטת בצעדים הנחשבים חברתיים (הגדלת קצבאות ילדים וכדומה). איך אתם מסבירים זאת?

גם אנחנו הופתענו. חשבנו שההבטחות החברתיות שהימין השמיע במערכת הבחירות, יישכחו עם הקמת הממשלה. אבל לא כך המצב: הממשלה החדשה היא לאומנית יותר וחברתית יותר. קצבאות הילדים החדשות, לדוגמא, צפויות להפחית את העוני בקרב ילדים מ-28% ל-10%. זהו נושא חשוב במיוחד בפולין, בה נפוצות משפחות מרובות–ילדים.

אולם במקביל, הממשלה עומדת להקים מיליציה החמושה בכלי נשק אוטומטיים–למחצה, שאנשיה יגויסו מקרב קבוצות הימין הקיצוני. היא מחוקקת חוק חדש "נגד טרור" שמשמעותו הכרזה על מצב חירום כמצב קבע, תוך הענקת סמכויות מרחיקות לכת לממשלה. בנוסף, מוטלות מגבלות על העיתונות ויש מתקפה על עצמאותו של בית הדין לענייני חוקה. אלה תהליכים מפחידים.

אז מדוע לא הצטרפתם להפגנות האופוזיציה?

הפגנות אלה אורגנו בידי מי שהיו מפלגות השלטון אך לפני שנים ספורות. הם מוחים על הפגיעה בחופש הביטוי, אבל במקביל – מתקיפים את מדיניותה החברתית של הממשלה. הם לא מבינים שקצבאות ושירותי רווחה הם חשובים ביותר עבור המוני עובדים ועניים. הם קוראים לעניי פולין לצאת להפגין למען החוקה, אבל במקביל – קוראים לקצץ בקצבאות הילדים שלהם. הם מנותקים לגמרי מהמציאות.

אנחנו רוצים להדיח את הממשלה, אבל אנחנו לא מאמינים שכדי להשיג זאת, מספיק לכנס עצרות של ליברלים בערים הגדולות. חייבים לדבר גם עם הציבור שהצביע למפלגת השלטון. אם לא נצליח כאופוזיציה לייצר גם סדר יום חברתי, המשמעות היא שהדרך תהיה פנויה לרווחה עבור מי שמדרדרים את פולין לרודנות.

הראיון תורגם מכתב העת האיטלקי "מיקרו–מגה"

ופורסם בגיליון "זו הדרך" האחרון