תלמידים ערבים אינם סוג ב'

שמענו את נציגי הממשלה מדברים, במתק שפתיים, על תמיכתם לכאורה בפתרון של שתי מדינות. אני רוצה לספר להם, שבתוך מדינת ישראל כבר קיימות שתי מדינות, במובן החברתי. סגן שר האוצר התגאה בשיעור אבטלה של 5.9%, אולם כשמבחינים בין יהודים לערבים, מגלים ששיעור האבטלה בקרב היהודים הוא 4%, ובקרב האוכלוסייה הערבית – קרוב ל-12%. שיעור החיים בעוני בישראל הוא 22%, אולם בקרב הערבים – קרוב ל-55%.

2013-12-17_192414

השלט בכניסה לכתה א' בבית הספר הערבייהודי "יד ביד – גשר על הוואדי" בכפר קרע (צילום: ויקיפדיה)

מציאות מדאיגה זו מתקיימת גם בתחום החינוך. לפני מספר ימים פורסמו תוצאות מבחן פיז"ה, שהוא מבחן בינלאומי הבודק את ידיעותיהם של ילדים בני 15 בתחומי מתמטיקה, קריאה ומדעים. מהתוצאות עולה כי נרשמה התקדמות איטית בהישגי מערכת החינוך בישראל, אולם עדיין – הדירוג של ישראל נמוך מהממוצע במדינות OECD.

תוצאות מבחני פיז"ה מלמדות, שישראל נמצאת במקום ה-27 במדד של קריאה בשפת אם. אולם כאשר מפלחים את הנתונים בין בתיהספר היהודיים ובתי הספר הערביים, נחשפת תמונת הפערים: התלמידים היהודים נמצאים במקום ה-21, אבל התלמידים הערבים במקום ה-56. כך גם במתמטיקה: ישראל מדורגת במקום ה-40, אולם התלמידים היהודים במקום ה-26, והתלמידים הערבים במקום ה-53.

אין מדובר ביד המקרה. זו תוצאה של אפליה המתמשכת כבר שנים רבות. בעיות אלה לא ייפתרו עלידי אמירות כלליות או עלידי כוונות טובות, אלא רק באמצעות הקצאת משאבים מתאימים. נדרש, שהממשלה תקבע תכנית רבשנתית, המתוקצבת בהתאם, לשם סגירת הפער בין חלקיה השונים של מערכת החינוך. אם לא תנהג כך, הרי שימשיכו להתקיים שתי מדינות לשני עמים, במובן החברתי, לא בישראל ובשטחים, אלא בתוך מדינת ישראל עצמה.

ח"כ מוחמד ברכה

דבריו של יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה, בדיון שנערך במליאת הכנסת בשבוע

שעבר פורסמו בגיליון השבוע של "זו הדרך"

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2013break/12/G49_2013.pdf