המשטרה פרסמה לאחרונה נוהל חדש המסדיר את הפרקטיקה של צילום מפגינים בטלפון האישי בהפגנות. פרסום הנוהל מגיע אחרי מאבק משפטי של חמש שנים שכלל גם עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח. הנוהל החדש מגביל את הרשות לצלם מפגינים בטלפונים הפרטיים לשוטרים במדים לפחות, ולא סמויים. השוטר המתעד ("מתעד מזדמן" לדברי הנוהל) אמור לעשות זאת רק למטרת ניהול מבצעי, איסוף ראיות וכו'. הנוהל גם אוסר על תיעוד ל"מטרה הסברתית" ודורש חובת רישום של התיעודים. יחד עם זאת הנוהל מעלה שאלות כבדות בנושא שקיפות ופיקוח – האם לציבור יש גישה לתיעודים? האם יש גורם מפקח על התיעודים שניתן לפנות אליו לוודא שנעשה שימוש ראוי בתיעוד ושהוא אכן נמחק מהמכשיר הפרטי של השוטר?
לאחר פרסום הנוהל, נמסר מהאגודה לזכויות האזרח כי "במקום לכתוב נוהל שמבטיח את חופש הביטוי והמחאה ונזהר מיצירת אפקט מצנן שירתיע אזרחים מהשתתפות בהפגנות, המשטרה קובעת כי מותר לצלם מפגינים, בין היתר, על מנת להרתיעם״. בין השאר הנוהל דורש כי כל חומר מצולם חייב להיות מועבר למערכת המשטרתית באמצעות אפליקציה משטרתית מאובטחת. אך לפי האגודה לזכויות האזרח "המשטרה אפילו לא פיתחה את האפליקציה המשטרתית המאובטחת שאמורה לשמש להעלאת חומרי התיעוד למערכת המשטרתית, כך שהיא כלל לא יכולה ליישם את הנוהל החדש".
כתבת "המקום הכי חם בגיהנום" סיון תהל, שנאבקה בתופעת התיעוד בטלפונים אישיים בהפגנות עוד בכובעה הקודם כרכזת חופש המחאה באגודה לזכויות האזרח, כתבה (4.12) "אחרי שנים של תיעוד פרוע, הנוהל החדש אולי מצמצם צילום לא מבוקר ומחייב פיקוח, אך הוא עדיין מותיר לשוטרים מרחב נרחב לפרשנות, ומאפשר שימוש בתיעוד כאמצעי שליטה. למרות השיפור, אין בנוהל מנגנון ענישה משמעתית על הפרתו. ללא יכולת הרתעה או אכיפה ממשית, ספק אם הפער בין ההוראות הכתובות לבין המציאות בשטח אכן ייסגר.
הלב של הנוהל והקטע הכי בעייתי בו הוא סעיף ז.(5) – העברת תיעוד לגורמי חוץ. מדובר בסעיף פרוץ לגמרי לפיו היחידה החקירתית יכולה לאשר העברת תיעוד לכל מקום בעצם – לתקשורת, לגורמי ימין ופורעים. הסעיף הזה חותר תחת הלשון הזהירה של כל שאר הנוהל.
עם כל הכבוד להגנות המוזכרות בנוהל כמו צנעת הפרט וקטינים, ממתי למשטרה מותר להעביר תיעודים שלה לגורמים אזרחיים? הנוהל כלל לא מפרט מה הן המטרות הלגיטימיות להעברת התיעוד. כלומר למרות שבתחילת הנוהל נכתב שתיעוד המפגינים לא אמור לשמש למטרה הסברתית, לאחר שהתיעוד נוצר, אין בעצם שום מגבלה על העברתו למטרות הסברתיות, או לפעילי ימין שרוצים לרדוף מפגינים למשל.
בחודשים האחרונים ארגנתי הפגנה קטנה עם אישור משטרתי, שיש סיבה טובה לחשוב שגורם במשטרה הדליף והודיע לפעילי ימין כהניסטים על דבר קיומה. כשפעילי הימין הקיפו אותנו לפני תחילת ההפגנה, המשטרה הודיעה שהיא מפנה את שני הצדדים ולא מאפשרת את קיום ההפגנה. לאחר מכן, השוטרים אפשרו לאותם פעילים כהניסטים לרדוף ברחובות אחרי המפגינים המתפזרים קבוצה אחר קבוצה.
לפני מספר שבועות ארגנתי אירוע ציבורי של חד"ש בפרדס חנה, שוב בתיאום עם המשטרה. מאות כהניסטים, עם שלטי כהנא וחולצות כהנא, הקיפו את הבית בו התקיים האירוע ותקפו כל מי שנראה להם שמאלני באזור, כולל נשים, קשישים ושכנים תמימים שבמקרה עברו ליד או סתם עמדו בחצר. עכשיו יהיה מותר להעביר לאותם כהניסטים את התיעוד המזהה את המפגינים ישירות, באישור גורמי חקירה במשטרה.
