תושבי כרם התימנים בתל-אביב מתארגנים למאבק למען מרכז קהילתי

כשסיפרתי לאבא שלי על הרעיון לדרוש מרכז קהילתי לתושבי כרם התימנים במגדל הכי יוקרתי בתלאביב, המגדל רויאל ביץ', הוא צחק צחוק גדול ואמר: "אלה בחיים לא יתנו לאנשי השכונה להיכנס למגדל. זה מאבק אבוד". הספקנות שלו הגיונית. מדובר במאבק קשה. אבל אנחנו נחושים לנצח בו, שכן אנו דורשים את מה שמגיע לנו: שטח ציבורי שייועד לתועלת תושבי השכונה.

2014-01-18_180354

רחוב בכרם התימנים (צילום: פיקיוויקי)

תושבי השכונה הציבו לעצמם יעד, ובכוונתם לעמוד בו. במגדל היוקרה – בו גרים אוליגרכים שונים, וביניהם, כך אומרת השמועה, גם גרושתו של פוטין – יהיה, בסוף הדרך, מרכז קהילתי עבור תושבי שכונת כרם התימנים.

קצת היסטוריה. בשנות החמישים, תרם בעל הון לעיריית ת"איפו שטח קרקע ענקי ליד הים למען ביתספר ציבורי עבור ילדי שכונת העוני, כרם התימנים. בית הספר השכונתי "הירקון" עמד במקום עד ראשית שנות השמונים. אז נהרס בידי העירייה, אשר חשקה בשטח, וטענה כי אין בשכונה מספיק ילדים בגילאי ביתספר כדי להצדיק את קיומו.

כך החלה, בשיטת הסלמי, ההפרטה של השטח הציבורי הזה, אשר בשל מיקומו הקרוב לים – שוויו הנדל"ני רב. תחילה, הובטח לתושבים כי במקום יוקם מרכז קהילתי עבור השכונה. אחר כך הסתובבו שמועות כי על הקרקע צפויים להיבנות קאנטרי קלאב ומרכז קניות. בסוף שנות השמונים, מכרה העירייה את חלקת הקרקע במחיר מציאה ליזם פרטי, אשר התחייב כי חלק מהשטח הבנוי, 350 מ"ר, ייועד לתועלת הציבור.

באמצע העשור הקודם, החל היזם לבנות. תחילה היה בידיו אישור לבניית 13 קומות, ואז, "על הדרך", הוסיף עוד 13 קומות. העירייה שיתפה עמו פעולה, ואמרה כי "אין לה ברירה" אלא לאשר את הקומות הנוספות. ההתנהלות הזו מקוממת. הרי ברור לכל, כי אם אזרח פשוט היה מוסיף פרגולה על גג מגוריו בכרם התימנים, או אם תושבים בגבעת עמל או הערביםהבדואים באלעראקיב היו מקימים עוד גדר בחצר, מיד היו מגיעים פקחים ושוטרים, מפנים והורסים בכוח, בשם החוק והסדר. אבל מסתבר, שאם יש לך כסף וקשרים בעירייה, מותר לכך להכפיל את מספר הקומות בבניין שלך, ולהוסיף אלפי מ"ר, וזאת ללא אישור.

אף בכך לא נגמר סיפור האבסורד של המגדל רויאל ביץ'. לפני כשנה, הרחק מאור הזרקורים, פרסמה העירייה מכרז להפעלת השטח הציבורי של 350 מ"ר, האמור להתפרש על פני חלק מהקומות במגדל היוקרה. הדבר חלף מעל לראש הציבור. אולם מי שגילו עירנות והבחינו במכרז, אלה המדרשה ליהדות מסורתית ומדרשת בית ברל, שניגשו למכרז. מדרשת בית ברל ניצחה במכרז, וזכתה ב-350 מ"ר, בדמי שכירות של 6,000 ש"ח לחודש. המדרשה החליטה להשתמש בשטח כדי להקים בו גלריה. בחודשים האחרונים, ניסו פעילים מהשכונה ליצור קשר עם המדרשה, ולבחון דרכים לשיתוף פעולה, אך לשווא. יום אחד, גילינו במקרה דרך הפייסבוק, כי בעוד כמה ימים, אמור היה להתקיים טקס פתיחה לגלריה של בית ברל בשכונת כרם התימנים. כמובן, שאיש מהשכונה עצמה לא הוזמן לאירוע הפתיחה.

וכך, כחלוף 25 שנים בהן לא התקיימו הפגנות בכרם התימנים, התושבים אירגנו הפעם הפגנה, ומיד קיבלו הזמנה לפגישה משולשת עם העירייה ועם המדרשה. גורמי הממסד אפילו הקפידו להתקשר לפעילים, ולהבהיר להם ש-"זה לא יפה לארגן הפגנות תושבים", בזמן שהעירייה והמדרשה מעוניינות להתחיל איתם בדיאלוג בונה

חשוב להדגיש, כי המאבק הוא נגד עיריית תלאביביפו ולמען מרכז ציבורי לתושבים, ולא נגד המדרשה לאמנות של בית ברל. קהילת האמנים צריכה לבחור, האם תהיה הקישוט התרבותי לפרויקט היוקרה הקפיטליסטי של רויאל ביץ', שהוקם במסגרת המדיניות האנטישכונתית של העירייה, או שתכיר בשותפות האינטרסים בינה לבין תושבי השכונה, תצטרף למאבק שלנו, ויחד, נחזיר את השטח לידי הציבור.

ליאור קייאבישי

המאמר עומד להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב