תושבי הכפרים הבדואיים בנגב אום אל-חיראן ועתיר, שכפריהם עומדים בפני פינוי למען בניית יישוב יהודי, הגיעו ביום שישי  האחרון לשדרות רוטשילד בתל אביב כדי לספר את סיפורם ולקרוא לציבור התל אביבי להצטרף למאבקם נגד אי הצדק המשווע של פינוי כפריהם. במאהל שבנו בשדרה נישאו נאומים והתקיימו פעילויות לילדים.

חברי הכנסת יוסף ג'בארין ודב חנין ליד האוהל שהוקם ביום שישי בתל-אביב (צילום: אל אתיחאד)

בכרוזים שחילקו תושבי הכפר נכתב: "בני שבט אבו-אלקיען, תושביהם הבדואים של הכפרים אום אל-חיראן ועתיר, עומדים בפני הגירוש השלישי שלהם מאז סולקו ונגזלו לראשונה בשנת 1949 מאדמת אבותיהם בוואדי זובאלה, ליד קיבוץ שובל, ועד שהמדינה הושיבה אותם בשנת 1956 במקום מושבם הנוכחי ליד יער יתיר צפונית מזרחית לעיירה הבדואית חורה.

הפעם, המדינה מתכננת להרוס את שני הכפרים ולעקור את 1,200 תושביהם לשכונה חדשה בעיירה חורה. אום אל-חיראן מיועדת לישוב קהילתי יהודי בשם חירן שגרעינו כבר מתגורר ביער יתיר וממתין לגירוש תושביו הבדואים כדי להקים תחתיו את בתיהם. אדמות הכפר עתיר מיועדות להרחבת יער יתיר".

ח"כ דב חנין (חד"ש, הרשימה המשותפת), שהשתתף באירוע אמר: "גרוש אנשים מבתיהם והריסת כפריהם כדי לפנות את המקום לאנשים אחרים פשוט מכיוון שהראשונים הם ערבים והחדשים – יהודים, הוא מעשה שדגל שחור של אי-מוסריות מתנוסס מעליו. יוזמת עומדים ביחד להביא את הסיפור הזה ללב תל אביב היא חשובה וחיובית. זה סימלי שאנחנו חוזרים לרוטשילד לקראת 5 שנים למחאה החברתית הגדולה. גם בעתיר ואום אל-חיראן נאבקים על הבית בגלל מדיניות הממשלה".

ח"כ יוסף ג'בארין (חד"ש, הרשימה המשותפת) אמר באירוע: "צריך הרבה אטימות לב וקהות חושים כדי לחשוב בכלל על עקירת מאות משפחות והריסת חייהן. בדרך כלל הממשלה מעלה שני טיעונים נגד היישובים הערבים-הבדווים בנגב: שתושביהם ״פלשו״ לקרקע, או שאין אופציה תכנונית להקים יישוב במקום. במקרה של אום אל-חיראן, שני הטיעונים האלה לא מתקיימים: בית המשפט פסק כבר שהתושבים שם הם בני רשות והמדינה היא זו שהעבירה אותם לאזור. בנוסף, העובדה שהרשויות מתכננות להקים יישוב חדש באותו מקום מוכיחה שיש אופציה תכנונית במקום. בנסיבות אלה העובדות אומרות הכל: מגרשים תושבים ערבים, ובונים לתושבים יהודים. זו מדיניות אפרטהייד במירעה״.

הידיעה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך"