ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש) הציג בפני הכנסת והממשלה (30.11) תוכנית, שנועדה להבריא את מערכת החינוך בכלל, ואת זו הערבית בפרט, מהמשבר שאליו נקלעה. להלן עיקרי התוכנית.

בפתח דבריו הדגיש ח"כ ברכה, כי הוא מציג את התוכנית כיו"ר מועצת חד"ש, אשר דוגלת בשילוב אזרחי מלא תוך כיבוד ושמירת הייחוד והזהות של הציבור הערבי בישראל, ואשר רואה בחינוך מנוף מרכזי לקדמה חברתית וכלכלית, לשוויון ולאזרחות דמוקרטית.

בניית כיתות לימוד

במערכת החינוך הערבית חסרות 9,300 כיתות תקניות. אם בניית בתי הספר ביישובים הערביים תתבצע במסגרת תוכנית החומש שאושרה בממשלה הקודמת (כאשר שרת החינוך הייתה יולי תמיר), הרי להשלמת הבנייה של הכיתות החסרות יהיו נחוצות 53 שנה.

ההצעה היא לקבוע שני מסלולי בנייה נפרדים: האחד – לצורך מתן תשובה לגידול הטבעי במספר התלמידים; והשני – לסגירת המחסור הקיים בכיתות לימוד. בקשר למסלול השני – על הממשלה לקבוע פרק זמן מוגדר של כמה שנים, שבסיומו לא יהיה יותר מחסור בכיתות. כתוצאה ממהלך כזה גם לא יסבלו התלמידים הערבים מצפיפות בכיתות (מספר התלמידים הממוצע לכיתה הוא 29 בחינוך העברי ו-35 בחינוך הערבי).

השקעה שווה בתלמיד

לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המדינה משקיעה מדי שנה 3,200 שקלים בתלמיד יהודי ורק 823 שקלים בתלמיד ערבי. זה פער הזועק לשמיים, האחראי במידה רבה לפערים בהישגים הלימודיים ולמקום העגום של ישראל בדירוגים בינלאומיים בתחום החינוך.

לימוד שפת האם ברמה של ארבע יחידות

משרד החינוך יוציא תקנה, המחייבת כל תלמיד תיכון להיבחן בידיעת שפת האם שלו ברמה של ארבע יחידות. שיפור השליטה בשפת האם היא מפתח לידיעת המקצועות האחרים.

יום חינוך ארוך

במרבית בתי הספר הערביים לומדים חמישה ימים בשבוע, אך אין בהם יום חינוך ארוך. כדי לשפר את מערכת החינוך, חיוני לדאוג לכך, שיום החינוך הארוך יכלול תכנים והעשרה הולמים, שיקדמו את התלמידים.

מועצה פדגוגית לענייני החינוך הערבי

משרד החינוך נקרא להקים מועצה פדגוגית לענייני החינוך הערבי, שבה יהיו נציגים של משרד החינוך וכן מנהלים ומחנכים ואישי ציבור ערבים. מועצה זו תגבש תוכניות לימודים, אשר יטפחו את המורשה התרבותית הלאומית הערבית. על המועצה הזאת יהיה גם לגבש דרכים לסגירת הפערים בתוצאות בחינות הבגרות. שיעור העומדים בבחינות הבגרות עומד על 59% בקרב בוגרי י"ב יהודים לעומת 39% בקרב בוגרים ערבים. הפער קיים גם בתוצאות המבחן הפסיכומטרי: התלמידים הערבים משיגים בממוצע 450 נקודות, ואילו התלמידים היהודים – 560.

תשלומי הורים

יש להפסיק לגבות תשלומי הורים עבור לימודי ילדיהם בבתי הספר. אחת ההוצאות, הכלולה גם בהצעות חוק שהגישו ברכה וח"כים נוספים, היא להטיל "מס חינוך", אשר בדומה למס הבריאות ייגבה מכל התושבים בהתאם להכנסותיהם. הביטוח הלאומי, שיגבה מס זה, יחלקו בין בתי הספר באופן שוויוני, כדי שכל התלמידים יזכו בשירותים שווים ויוכלו להינות מטיולים, חוגים ומסיבות.

יישום חוק חינוך חינם לגיל 4-3

למרות שקיימת תמימות דעים בדבר חשיבות הגנים בגיל 4-3 להתפתחות הילדים, מזה עשר שנים לא מבצעת הממשלה את חוק חינם לגילים אלה. ח"כ תמר גוז'נסקי וסיעת חד"ש הובילו את חקיקת החוק החשוב הזה, אך משרד האוצר אינו מתקצב אותו. לכן נדרשת החלטת ממשלה לתקצב את יישום החוק תוך שש שנים, כפי שנקבע בהארכת מועד ביצוע החוק במסגרת "חוק ההסדרים" האחרון.

סגירת פערים בשירותים נלווים

לפי הנתונים הרשמיים, למערכת החינוך הערבית חסרים 10 אלפים שעות שילוב ו-4,000 שעות הוראה. כן חסרים במערכת החינוך הערבית 250 תקנים של יועצים חינוכיים; 200 תקנים של פסיכולוגים חינוכיים; ו-300 תקנים של קציני ביקור סדיר.

מיגור תופעות אלימות, אלכוהול וסמים בבתי הספר

הנוער הישראלי תופס את המקום השני בעולם בשתיית אלכוהול לשוכרה. שתיית אלכוהול הפכה מגיפה בקרב הנוער בכל קבוצות האוכלוסייה. לשם כך נחוצות מסגרות משותפות של עובדי מערכת החינוך ושל הורים, רשויות מקומיות ומועצות תלמידים.

לעצירת ההפרטה במערכת החינוך

מזה עשור מנהלות הממשלות מדיניות המכוונת את מערכת החינוך לעבר הפרטה. גדל והולך מספר בתי הספר שבהם ההורים נדרשים לשלם שכר לימוד של מאות ואפילו אלפי שקלים בחודש; גני ילדים ותיכונים מועברים מידי הרשויות המקומיות לניהול פרטי למטרת רווח; מישמות תוכניות שמטרתן – לפגוע בהתארגנות האיגוד מקצועית של המורות והמורים ודרבון המעבר לחוזים אישיים.

מדיניות ההפרטה היא גורם מרכזי בהעמקת הפערים במערכת החינוך על בסיס מעמדי-חברתי וגם על בסיס לאומי ועדתי. האינטרס של התלמידים והחברה בכללותה הוא בחיזוק החינוך הציבורי והפסקת כל תהליכי ההפרטה.