נכתב על ידי איל אליישיב, מתנדב בעמותה להגנת זכויות העובדים "קו לעובד"
במסגרת ההסכמות בין האוצר להסתדרות בדבר עסקת החבילה למשק ל-2009 ו-2010 הוחלט על קיצוץ דמי ההבראה ב-50% במגזר הציבורי, למשך שנתיים. סיכום זה הוצג כהישג להסתדרות, בין היתר מפני שהפגיעה היא בציבור עובדים חזק יחסית, וכן לאור מענק של 36% למשכורתם. המענק שולם בחודש יולי 2009, במקביל לדמי ההבראה המופחתים, ומזער את הפגיעה (למעשה, המענק הוא בגדר מילוי הסכם השכר שנחתם בין האוצר להסתדרות והבטיח תוספת של 3% למשכורת מדי חודש במהלך שנת 2009, שלא שולמה עד כה).
מפניות שהגיעו לקו לעובד, מסתבר כי קיים ציבור גדול של עובדים במגזר הציבורי שיפגעו מקיצוץ דמי ההבראה אך לא יזכו להטבות להם זכאים העובדים הנכללים בהסכם הקיבוצי של המגזר הציבורי. המדינה מעסיקה בשורותיה עובדים רבים באמצעות חברות כוח-אדם וספקי שירותים (ביניהם עמותות רבות) במטרה להימנע מהעסקתם הישירה על כל ההטבות הכרוכות בכך. לא פעם תנאי ההעסקה של עובדים אלו קרובים מאוד למינימום המחויב על פי חוק.
למרות זאת, החוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי מכיל את הקיצוץ על כלל המגזר הציבורי, ובכללו על עובדים המועסקים על-ידי חברות כוח-אדם וספקי שירותים. הרחבה זו של הקיצוץ היא עוד פגיעה בלתי-הוגנת של המדינה בעובדיה החלשים ש"מפסידים פעמיים" – גם אינם זוכים לכלל ההטבות של המגזר הציבורי, וגם נאלצים לוותר על אלפי שקלים במסגרת "עסקת החבילה".
מן הראוי היה שקיצוץ דמי ההבראה לא יחול על עובדים אלו, ובטווח הארוך יותר שתיפסק העסקתם בדרכים עקיפות ופתלתלות על-ידי המדינה.
