בבחירות הכלליות שנערכו בבריטניה בתחילת החודש, ניצחו השמרנים, שהשיגו רוב מוחלט, בעוד שהייצוג של מפלגת הלייבור ירד מ-258 ל-232 צירים. בגלל שיטת הבחירות האזורית רובנית בבריטניה (לפיה נבחר המועמד שקיבל הכי הרבה קולות באזורו וכל שאר הקולות יורדים לטמיון), למרות שהלייבור השיגה 1.5% קולות יותר מאשר בבחירות הקודמות, היא הפסידה 26 מושבים בעוד שהשמרנים שקיבלו רק 0.8% קולות יותר – השיגו 24 מושבים נוספים. אולם הפתעת הבחירות הייתה המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP), שהגדילה את כוחה מ-6 ל-56 צירים, וזאת מכלל 59 נציגי סקוטלנד בפרלמנט הבריטי. את השאלה בדבר סוד הצלחתה של המפלגה הלאומית הסקוטית הפנינו לפרופ' אבישי ארליך, המכיר מקרוב את בריטניה בכלל, ואת סקוטלנד בפרט.
מפלגת הלייבור הוקמה בה בשנת 1888, ושם היה המעוז שלה במשך שנים ארוכות. החל בשנות ה-70 של המאה ה-20, עם התחזקותן של קבוצות לאומיות איריות, וולשיות וסקוטיות, אימצה הלייבור מדיניות התומכת בהרחבת האוטונומיה של עמים, אזורים ורשויות מקומיות. השמרנים, שהמשיכו במדיניות זו (המכונה דבולוציה), ערכו משאלי עם, שבעקבותיהם פועל בסקוטלנד מאז 1999 פרלמנט, שזכות ההצבעה לו שמורה לכל תושב סקוטלנד.
במה מתבטאת האוטונומיה של סקוטלנד?
האוטונומיה היא משמעותית, שכן היא כוללת מערכת חוקים ומערכת משפט נפרדות, עקרונות שונים של מערכות חברתיות וזכות לקבוע שיעורי מס שונים מאשר באנגליה. כך, למשל, בסקוטלנד מוטל מס הכנסה גבוה יותר על הכנסות גבוהות, ובצד זה החינוך ניתן חינם, וכולל גם לימודים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה. כתוצאה מכך, וגם בגלל שהכנסייה של סקוטלנד היא פרוטסטנטית, רמת ההשכלה בחבל ארץ זה גבוהה יותר מאשר באנגליה.
השלטון המרכזי של הממלכה המאוחדת שמר לעצמו את השליטה בתחומי הביטחון, יחסי החוץ, המטבע והמדיניות המוניטרית. הסכמתו של השלטון המרכזי להעניק אוטונומיה מורחבת היא משחק פוליטי מתוחכם, שמטרתו להבטיח את המשך קיום הממלכה המאוחדת ללא זעזועים חריפים.
מה מייחד את המפלגה הלאומית הסקוטית?
מפלגה זו הוקמה ב-1934, כהד להחלטה בדבר עצמאות אירלנד (פרט לחלקה הצפוני). היא נושאת את דגל הלאומיות הסקוטית, ומשלבת את הלאומיות שלה עם ערכים ומדיניות של סוציאל–דמוקרטיה שמאלית. עמדותיה שמאליות יותר מעמדות הלייבור בנושאים כמו הפרטה, אחריות חברתית של המדינה, פמיניזם, סביבה, אנרגיה נקיה.
התמיכה במפלגה הלאומית הסקוטית התרחבה מאז שנות ה-70 בשל שתי סיבות עיקריות: בשל ההפקה של נפט בים הצפוני, שלחופיו שוכנת סקוטלנד, אשר שיפרה את המצב הכלכלי בה; ובשל ההיחלשות הגוברת של מפלגת הלייבור הבריטית, אשר ויתרה בהדרגה על היבטים סוציאל–דמוקרטיים במדיניותה ועל הקשר עם האיגודים המקצועיים.
תוצאות הבחירות החודש הוכיחו, כי המפלגה הלאומית הסקוטית אכן תפסה את מקומה של הלייבור כמפלגת העובדים הראשית בסקוטלנד ובעלת רוב מוחץ בפרלמנט הסקוטי. אם בבחירות ב-2010 נבחרו כנציגי סקוטלנד בפרלמנט הבריטי 41 צירים של הלייבור, הרי בבחירות החודש השיגה הלייבור רק מושב אחד מטעם סקוטלנד.
ההישג של המפלגה הלאומית בולט עוד יותר על רקע ניצחון השמרנים בבחירות הכלליות ונוכח התחזקות מגמות לאומניות פופוליסטיות נגד מהגרים. מגמות אלה מייצגת מפלגת העצמאות (UKIP), בה תמכו 3.5 מיליון מצביעים, בעיקר באנגליה.
מהי עמדת המפלגה הלאומית לגבי עצמאות סקוטלנד?
בספטמבר 2014 נערך בסקוטלנד משאל בדבר עצמאות החבל. המפלגה הלאומית קראה להצביע בעד עצמאות סקוטלנד, אולם 55% מהמצביעים תמכו בהישארות במסגרת בריטניה, בעוד ש-45% תמכו בהיפרדות.
בעקבות תוצאות אלה ובהנחה שממשלת בריטניה לא תאפשר משאל עם נוסף, המנהיגה הנוכחית של המפלגה, ניקולה סטרג'ון, גיבשה מדיניות מורכבת: היא תובעת להעביר לידי הממשל של סקוטלנד סמכויות נוספות, ובכך לחזקו. במקביל היא קוראת לתומכיה להיאבק גם במישור הבריטי בעד מדיניות סוציאל–דמוקרטית ונגד מדיניות השמרנים. בתוך המפלגה זוכה עמדה זו ברוב, אך יש בה גם זרם התובע עצמאות עכשיו.
בשמאל הבריטי מתנהל ויכוח בנושא הדרישה לעצמאות. הטרוצקיסטים תומכים בדרישה זו, ואילו השמאל המרקסיסטי, לרבות המפלגה הקומוניסטית, בעד הרחבת הסמכויות של השלטון המקומי, אך נגד פירוק הממלכה, וזאת כדי שכל חלקי בריטניה יתפתחו בכיוון לסוציאליזם. המפלגה הלאומית, שעמדותיה שמאליות יותר מהלייבור גם בנושאים בינלאומיים, בכל זאת תומכת כמו הלייבור והשמרנים בהישארות באיחוד האירופי. זו צפויה להיות עמדתה גם במשאל העם שייערך בבריטניה בשנה הבאה בנושא המשך חברותה באיחוד האירופי.
ת"ג
