באותו שבוע נערכו שתי פסגות בינלאומיות כדי להתוות את הדרך להתמודדות מדינות ועמי העולם עם המשבר הסביבתי, לקראת הכינוס ה-21 של האו"ם בנושא שינוי האקלים (COP 21). הכינוס, שייפתח ב-30 בנובמבר בפריז, צפוי לגבש עקרונות וכללים מחייבים לכל המדינות החברות באו"ם, ובכך אולי להפוך לאחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר בתולדות המאבק האקולוגי.

הכינוס הוא תוצאה של מאבקים ממושכים של תנועות אקולוגיות ברחבי הגלובוס, אשר הצליחו ליצור הסכמה רחבה וחוצת גבולות, לפיה ההתחממות הגלובלית היא אחד האתגרים הגדולים והמורכבים בהיסטוריה האנושית, ומחייבת התמודדות כלל–עולמית. הגורמים המעורבים מסכימים גם מן הסתם, כי שינוי אקלים זה, שגרם בשנים האחרונות לאסונות טבע איומים ולנדידת מיליוני אנשים מאדמתם, הוא תוצאה של מעשי אדם.

אבל העובדה שלא ניתן יותר להמשיך ולהכחיש את קיום בעיית שינוי האקלים, אינה זהה להסכמה על דרך ההתמודדות עם המשבר האקולוגי. למעשה, מתנהל כיום בעולם מאבק פוליטי ואידיאולוגי סוער בין שתי דרכים מנוגדות, אשר בא לידי ביטוי בשתי הפסגות שנערכו לאחרונה. האחת בפריז והשנייה בעיירה קטנה בבוליביה.

ב-16 באוקטובר נערכה בפריז "יוזמת האקלים של הנפט והגז" (OGCI), שהייתה כינוס של ראשי 10 חברות אנרגיה מהגדולות בעולם. חברות הנפט והגז ששלחו את נציגיהן ליוזמה, אחראיות לחמישית מכל הנפט והגז המופקים בעולם. המנכ"לים הציגו את יוזמתם ל"הסכם אפקטיבי" להתמודדות עם שינוי האקלים. למעשה, היוזמה תמכה בהצעה שהגישו מספר מדינות, כולל ארצות–הברית, לאומות המאוחדות. הצעתם היא להציב יעד מקסימום של התחממות גלובאלית עד סוף המאה הנוכחית, שיעמוד על 2 מעלות צלזיוס. האמצעים המרכזיים לעמידה ביעד זה כוללים שימוש גובר במנגנוני שוק המאפשרים למדינות לסחור במכסות זיהום, ועל פי עצת חברות הנפט – שימוש גדל בגז טבעי.

מוכרחים להיאבק בקפיטליזם

באותו שבוע בו התכנסו המנכ"לים בפריז, נערך בבוליביה כנס שונה ביסודו להתמודדות עם המשבר האקולוגי. בעיירה טיקוויפאיה התכנסו כ-5,000 אנשים, מרביתם פעילים של ארגונים חברתיים וסביבתיים מקומיים מרחבי העולם השלישי, ל"כנס העמים העולמי לשינוי האקלים ולהגנת החיים". זהו כנס העמים השני לשינוי האקלים, לאחר שהראשון נערך גם הוא בוליביה ב-2010. בפסגה השתתפו בין השאר נשיאי בוליביה, אקוודור וונצואלה, כמו גם מזכ"ל האו"ם.

משתתפי הכנס הכינו הצעה אשר תוצג לקהילה הבינלאומית וממשלות העולם "לשמירה על החיים ולמאבק בשינוי האקלים; כתגובה דחופה לשיטה הקפיטליסטית הכושלת ולמודל הציוויליזציה המערבי, שהן הסיבות המבניות למשבר האקלים העולמי". עוד נכתב בהצהרה כי "המשברים העולמיים – באקלים, בפיננסים, במזון, באנרגיה, במוסדות, בתרבות, באתיקה וברוח – מעידים כי אנו בעיצומו של משבר אינטגרלי של הקפיטליזם ושל מודל הציוויליזציה המערבי הדומיננטי. על מנת לשרוד, חייבת האנושות להשתחרר מהקפיטליזם אשר מוביל אותנו לאופק של הרס, הזורע מוות בטבע ובערך החיים עצמם". ההצעה שנוסחה בכנס מסבירה כיצד המשבר משקף גם את הקולוניאליזם הכלכלי של המדינות המפותחות, אשר ביססו את שליטתן הכלכלית באמצעות היסטוריה של זיהום ושל שוד משאבים, תוך רמיסת הקשרים בני–הקיימא בין קהילות לסביבתן.

בניית מנגנונים סביבתיים גלובאליים

ביקורת נוקבת במיוחד נמתחה בכנס על אחריותם של תעשיות ועסקי המלחמה והשוק הפיננסי להחרפת המשבר הסביבתי. זאת כיוון שבעזרת תעשיות אלה מכניע ההון העולמי עמים וקהילות ומנצל את הטבע בהרסניות. עוד הדגישו שהדרך להגנת הסביבה מותנית בהעצמתן של קהילות, כך שיוכלו לפקח ולנהל את סביבתן תוך התחשבות בצרכים קהילתיים ארוכי טווח במקום רווחים זרים ומהירים.

ההצהרה כוללת דרישה להקמת בית משפט בינלאומי לצדק סביבתי, שבסמכותו לאכוף חוקים סביבתיים על מדינות ותאגידים בינלאומיים; בניית מנגנונים דמוקרטיים לשיתוף ושליטה אוניברסאליים בטכנולוגיה ובמידע היכולים להתמודד עם שינוי האקלים לטובת הכלל במקום בבעלות פרטית; וגיבוש הצהרה אוניברסאלית בנוגע לזכויות "אימא אדמה".

עמרי עברון

הרשימה מתפרסמת בגיליון השבוע של "זו הדרך

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2015break/10/G40_2015.pdf"