השבוע דן בית המשפט המחוזי בירושלים את שחר בוטביקה לשמונה שנות מאסר וחצי ואת דניס אלחזוב לחמש שנות מאסר וחצי. השניים, שוטרי מג"ב, היו מעורבים בשנת 2002 בחטיפתו של תושב חברון, עמראן אבו חמדייה, ובהריגתו. אבו חמדייה היה בן 18 במותו. שני שוטרי מג"ב נוספים שהיו מעורבים באירוע נידונו בעבר לשמונה שנות מאסר וחצי ולארבע שנות מאסר וחצי.

ארבעת השוטרים זרקו את אבו חמדייה מג'יפ תוך נסיעה מהירה לאחר שחטפו אותו, הכו אותו והתעללו בו. ראשו של אבו חמדייה נחבט בכביש בחוזקה והוא נהרג. השוטרים התעללו גם בפלסטינים נוספים בעיר חברון, והפרשה כולה נחשפה בידי בצלם וארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-חאק.

דובר הארגון מסר ש"ספק אם העונשים שנקבעו עולים בקנה אחד עם חומרת המעשים. אך מיצוי הדין עם השוטרים, גם אם הוא חלקי, הוא מקרה נדיר של עמידת מערכות הצדק בחובתן לחייב אנשי כוחות ביטחון שפגעו בפלסטינים שלא כדין לשאת באחריות על כך. ככלל, נמנעות הרשויות מאכיפה הולמת של החוק על חיילים ושוטרים שביצעו עבירות אלימות. יש להניח שתוצאותיו הרות האסון של מקרה זה, לצד הפרופיל התקשורתי הגבוה שלו, הם שהביאו את הרשויות לחרוג ממנהגן במקרה זה ולהעמיד את השוטרים לדין".

אחד הגורמים המשמעותיים לכשל במתן דין וחשבון של שוטרים על פגיעה בפלסטינים תושבי הגדה המערבית הוא כי מקרים רבים של אלימות של שוטרים נגד פלסטינים אינם נחקרים באופן נאות. היעדר חקירה נאותה פוגע ביכולת להגיע לחקר האמת ומצמצם את האפשרות להביא לידי הגשת כתבי אישום. לא פלא אפוא כי רוב המקרים אינם נבחנים בסופו של דבר בין כותלי בית המשפט. מאז תחילת האינתיפאדה בשנת 2000 ועד חודש אפריל 2008 העביר בצלם למחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) פניות לגבי 130 מקרים של אלימות שוטרים כלפי פלסטינים (לא כולל ירי). מתוך אלה, נפתחו מאה חקירות, ושוטרים הועמדו לדין פלילי רק בתשעה מקרים ולדין משמעתי בארבעה מקרים בלבד.

ב-30 בדצמבר 2002, סמוך לשעה 20:00, עצר ג'יפ משמר הגבול ליד עמראן אבו חמדייה, ששהה עם חבריו מחוץ לביתו בחברון. עדי ראייה מסרו לבצלם כי שוטרי מג"ב העלו את אבו חמדייה לג'יפ שבאו אתו ועזבו את המקום. כמה מחבריו של אבו חמדייה פנו לכיוון אזור התעשייה של חברון, שהיה מוכר להם כמקום ששוטרי מג"ב נוהגים להכות בו אזרחים פלסטינים. כארבעים דקות לאחר שהשוטרים חטפו את אבו חמדייה, מצאו חבריו את גופתו מוטלת באזור התעשייה, לצד הכביש.

עוד באותו ערב החל בצלם בתחקיר מקיף של האירוע. בתחקיר עלה, בין השאר, כי בערב ההוא הכו שוטרי מג"ב שני פלסטינים נוספים וגרמו להם חבלות קשות. כבר לאחר גביית העדויות הראשונות פנה בצלם למח"ש ודרש לפתוח בחקירה. בתחילה, הכחישו במשטרת ישראל כל קשר לאירוע, ודוברים מטעמה טענו שכלל לא היה ג'יפ משטרה באזור. בצלם סייע למח"ש באיתור העדים והגעתם למסירת עדויות לחוקרי מח"ש. במקביל, ובשיתוף עם ארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-חאק, השיג בצלם את הסכמת בני משפחת ההרוג להוצאת הגופה מקברה לצורך נתיחתה. הארגונים הזמינו לארץ את הפתולוג הדני ד"ר יורגן תומסן כדי שישתתף בנתיחת הגופה. מתוצאות הנתיחה עלה כי לפני מותו הוכה אבו חמדייה מכות קשות.

לאחר פרסום תוצאות הנתיחה נעצרו ארבעת השוטרים, וב-1 במאי 2003 הוגשו נגדם כתבי אישום. הארבעה הואשמו בהריגתו של אבו חמדייה, בהתעללות בשלושה פלסטינים נוספים ובשיבוש הליכי חקירה. במקביל, ועדת בדיקה שהוקמה במשמר הגבול בעקבות חקירת מח"ש המליצה על פירוק הפלוגה והדחת מפקדה דאז וקודמו מכל תפקיד פיקודי. כמו כן המליצה הוועדה להעיר הערה פיקודית למפקד מג"ב באזור בגדה המערבית יפתח אברהם, ולהעיר גם לממלא מקום מפקד הגדוד אלדד שוסף. הוועדה הגישה את המלצותיה למפקד מג"ב ולמפכ"ל המשטרה, שקיבלו את ההמלצות. בצלם תיעד מאז מקרי אלימות רבים של שוטרים ישראלים נגד פלסטינים בחברון, על אף פירוקה של הפלוגה.

בכתב האישום של הארבעה נכתב בין השאר כי הם יצאו "למסע של התעללות והתעמרות בתושבי העיר, תוך שימוש לרעה בסמכותם וזאת על דרך של ביצוע פעולות אלימות שנועדו לפגוע בגוף וברכוש ושמטרתן לפגוע להשפיל ולהטריד… במהלך נסיעותיהם אלה ברחבי העיר… העלו הנאשמים אל הג'יפ תושבים מקומיים שאיתרו באקראי והורו להם לקפוץ מהג'יפ תוך כדי נסיעה. אחד מהמקומיים שסירב לעשות זאת שעה שהג'יפ נסע במהירות רבה נדחף על-ידי הנאשמים אל מחוץ לג'יפ, נפל על הכביש נחבט בראשו וכתוצאה מכך נגרם מותו… בנוסף, חטפו הנאשמים מקומיים נוספים והפליאו בהם את מכותיהם, בין היתר באמצעות אלה וקת רובה; שדדו רכוש; וכן השליכו רימוני גז ורימון הלם לעבר מקומיים לא כל סיבה".

ב-16 במאי 2003 פורסם במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות ראיון עם בסאם ווהאבי, אחד מארבעת השוטרים. בראיון תיאר ווהאבי בפירוט כיצד הם הרגו את אבו חמדייה: "תוך כדי נסיעה אני נוהג במהירות של 80-70 קמ"ש. שמעתי את שחר אומר לבחור 'תרד מהג'יפ'. הבחור עמד באמצע ותפס ברצועה של גג הג'יפ. הוא היה בין שחר לינאי. שניהם דחפו אותו החוצה. הוא נפל על הכביש, ואני שמעתי את הראש שלו מתפוצץ על הכביש. אני רציתי להאט, ואז צעקו 'סע לבסיס, הוא מת, הוא מת'. כשהגענו לבסיס קבענו שנהיה כולנו באותה עדות, ואף אחד לא יפיל את השני".

ב-6 ביולי 2003 הוגשו כתבי אישום נגד 11 שוטרי מג"ב נוספים ששירתו באותה פלוגה. השוטרים הואשמו בכך שהתנכלו לתושבי העיר ולרכושם, שדדו חנויות והכו עוברי אורח.

ב-22 בספטמבר 2005 נגזר דינו של אחד מארבעת השוטרים, באסם והבי, שנהג בג'יפ והורשע בסיוע לעברה, לארבע שנות מאסר וחצי. ב-28 באפריל 2008 נגזר דינו של שוטר נוסף, ינאי לאזלה, שזרק את אבו חמדייה מן הגי'פ והורשע בהריגה ובעברות נוספות, לשש שנות מאסר וחצי, וב-1 באפריל 2009 החמיר בית המשפט העליון את עונשו לשמונה שנים וחצי. ב-27 באפריל 2009 דן בית המשפט המחוזי בירושלים את שחר בוטביקה לשמונה שנות מאסר וחצי ואת דניס אלחזוב לחמש שנות מאסר וחצי.