מליאת הכנסת אישרה בשבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 55 תומכים מול 45 מתנגדים את הצעת החוק להשתקת המורים שיזמו חברי הכנסת עמית הלוי (הליכוד) וצביקה פוגל (עוצמה יהודית). מדובר בחוק שיאפשר למנכ"ל משרד החינוך לפטר מנהלית וללא הודעה מוקדמת עובד הוראה שהזדהה עם מעשה טרור או ביצע קריאה לביצוע מעשה טרור. במקביל מסמיך החוק את שר החינוך לשלול תקציבים ממוסדות חינוך בהם התקיימו או התאפשרו גילויי תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או ארגון טרור, בכפוף להליך שימוע. מדובר בהצעת חוק אשר בגרסתה המקורית דרשה כי משרד החינוך יעביר לבדיקת שב"כ את מספרי תעודות הזיהוי של כל המורים בישראל לצורך בדיקה. דרישה זאת הוסרה לאור המחלוקת וההתנגדות שעוררה, בין היתר מצד השב"כ עצמו.
הצעת החוק היא עוד מרכיב בהתקפה על חופש הביטוי של הציבור הערבי בישראל, המחריפה מאז ה-7 באוקטובר. החוק נועד להפחיד את ציבור המורים הערבים מהבעת עמדה פוליטית או משיח על אודות המציאות החברתית, בין אם במסגרת בית ספרית ובין אם לא. זאת על מנת שלא למצוא עצמם נתונים לרדיפה שלטונית. כפי שהוכח במספר רב של מקרים מאז 7 באוקטובר, אזרחים ערבים חשופים לרדיפה שלטונית גם אם בדבריהם אין כל ביטוי אותו ניתן לפרש כהזדהות או כתמיכה במעשה טרור או בארגון טרור.
משטור השיח בבתי הספר
בעקבות אישור החוק, פרסמה האגודה לזכויות האזרח הודעה בה נאמר: "מטרת החוק שעבר הלילה היא למשטר את השיח בבתי הספר ולפגוע במורים אשר התבטאויותיהם ותפיסת עולמם אינן עולות בקנה אחד עם אלה של שר החינוך והגורמים הפוליטיים השולטים במשרד החינוך. מטרת החוק – להלך אימים על מורות, מורים ומנהלי בתי ספר ערביים, לסמנם ולהפכם למטרה למעקב ולציד".
בעקבות אישור החוק, התארגנה קבוצה של נשות ואנשי חינוך, אשר בעזרת עורכי הדין ד"ר מורן סבוראי וד"ר עמית גורביץ' נערכים להגשת עתירה נגד החוק. במכתב מיצוי הליכים שנשלח מטעמם לפרקליטות, ליועצת המשפטית לממשלה, לשרי הממשלה, למשרדי המשפטים והחינוך ולכנסת טענו העותרים כי החוק המדובר הוא חוק השתקה המציג את המורים בישראל כאשמים בפוטנציה. זאת מאחר שקיים בישראל חוק כללי בנושא הטרור ועל פניו אין צורך בחוק נוסף שהוא ייחודי לציבור מקצועי מסוים. עוד נאמר במכתב, כי החוק פוגע בחופש העיסוק של המורים ובחופש הביטוי שלהם, תוך יצירת אפקט מצנן. החוק מעניק סמכויות וכוח רב ביותר למנכ"ל משרד החינוך, הנבחר בידי פוליטיקאי, בכל הנוגע בפיטורי מורים ובתקצוב מוסדות חינוך באופן המהווה פגיעה בזכות ההתארגנות. דרישת העותרים היא להוביל לביטולו של החוק, או לקבוע כי אין לבצע כל מעשה, הוראה או פעולה מכוחו של החוק הנ"ל.
ארגוני המורים שותקים
מצד ארגוני המורים לא נשמעה עד כה כל התייחסות לחקיקה המכוונת נגד הציבור אותו הם מאגדים. נדם קולם של רן ארז, יו"ר ארגון המורים, שבזמן המו"מ בדבר ההסכם הקיבוצי התבטא בראיונות נגד ניסיון החקיקה, ויפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, שהתבטאה בעבר נגד הכוונה להעביר את מספרי תעודת הזיהוי של כלל המורים לידי השב"כ.
התבטאות יחידה בנושא מקרב איגודי המורים הגיעה מכיוונה של סיעת חד"ש בהסתדרות המורים. בהודעה שפרסמה הסיעה נכתב: "בצעד שעורר מחלוקת רחבה, אישרה כנסת ישראל חוק המעניק למנכ"ל משרד החינוך סמכות לפטר כל מורה המגלה תמיכה או אהדה למה שמכונה 'ארגון טרור', או מביע תמיכה במה שהרשויות מגדירות כ'מעשה טרור'. בנוסף מסמיך חוק זה את שר החינוך לשלול מימון מבתי ספר שצוותיהם מקיימים או מאפשרים אהדה או הזדהות עם מעשים אלה, וזאת בצעד שיש לו השלכות על מערכת החינוך כולה".
סיעת חד"ש בהסתדרות המורים ציינה את "התנגדותה הנחרצת לחקיקה זו, ומדגישה כי היא מאיימת על חופש הביטוי של המורים ומטילה עליהם מגבלות מחמירות על הבעת דעה. בסיעת חד"ש סבורים כי החוק נועד להפחיד עובדים במגזר החינוך ולאלץ אותם לדבוק בקו שיח מסוים, כדי לגדל דור שיהיה כנוע וימנע מלהביע את דעותיו או לבקר את המדיניות הקיימת".
סיעת חד"ש בהסתדרות המורים קראה "לכל התנועות הפוליטיות, החברתיות והחינוכיות לעמוד יחד נגד חקיקה זו, אשר עלולה להגביר את מצב האפליה בחברה ולהפוך את חייהם של יחידים, בעיקר מורים, למסובכים יותר. חד"ש מדגישה את חשיבותה של סולידריות קולקטיבית להתמודדות עם מדיניות כזו המגבילה את חופש הביטוי. ביטול חוק זה הוא צעד חיוני להגנה על מערכת החינוך מהשתלטות השלטון ולקידום החופש האינטלקטואלי במדינה".
