שיירת מים ליישוב הבלתי מוכר תל-ערב תתקיים ביום שישי הקרוב בשעה 12:30 על פי קריאת פורום הכרה בנגב. שיירת המים מוחה כנגד מדיניות ממשלתית השוללת זכויות מתושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב וקוראת להעביר מים לכל כפר בדיוק כפי שהממשלה דואגת לחבר כל חוות בודדים למים, בין אם יש לה רישיון להיות במקום ובין אם לאו. כמו כן, דורש הפורום להפסיק לאלתר את הריסות הבתים בכפרים הבלתי מוכרים.
מפורום הכרה נמסר כי 50 אלף אזרחים ישראלים חיים בנגב בכפרים שהממשלה מסרבת להכיר בקיומם, למרות שחלקם קיימים עוד מלפני קום המדינה ואחרים הועברו על ידי המדינה אל שטחיהם הנוכחיים בשנות ה-50. היעדר ההכרה שולל מהכפרים אפשרות לתוכניות מתאר (ובשל כך אישורי בנייה) ותשתיות בסיסיות – ביניהן מים, חשמל, ביוב, תחבורה חינוך ובריאות. מדיניות הממשלה היא לפנות את הכפרים ולרכז את התושבים בעיירות מבלי לאפשר לתושביהן לבחור באורח חיים כפרי חקלאי. המדינה מפעילה סנקציות כנגד תושבי הכפרים, הורסת את בתיהם ומונעת מהם גישה הולמת למקורות מים.
תל ערד הוא כפר בלתי מוכר על ידי המדינה בו חיים כ-1,200 תושבים, מעל 60% מהם ילדים. פרט לבית ספר אין במקום שירותים בסיסיים כמו שרותי בריאות מים זורמים ועל בתי הכפר כולם הוצאו צווי הריסה. זאת, למרות שמסביב לתל-ערד נקודות רבות בהן יש מים זורמים. בעקבות שיירת מים שערך פורום הכרה במקום בשנת 2003 עתרו תושבי הכפר לבג"צ באמצעות ארגון עדאלה, ואז נקבע נוהל פניה לקבלת מים. אנשי תל-ערד פנו על פי נוהל זה לרשויות בקשו מים ושוב נדחו על ידי בית המשפט לענייני מים. ארגון עדאלה עתר בשם תושבי הכפר לבית המשפט הגבוה לצדק בשנית. במרץ 1008 התקיים הדיון האחרון והעניין מצוי בהמתנה להחלטת בית המשפט.
מאז העתירה הראשונה אנשי ההתנחלויות קבלו שטחים נרחבים עם זכויות מים באזור תל ערד, סמוך לכפר ליקב, וכן הם מגדלים עגבניות בחממות, ומאות דונמים של תירס, חמניות מטעי שקדים, בוטנה, כרמי ענבים ועוד וכן הוקמו לולי ענק של קבוץ גן יבנה המרוחק כמאה ק"מ מתל-ערד. לכולם יש כיום מים להוציא את תל-ערד.
בעוד מחיר המים הממוצע בישראל עומד על 4-7 ₪ לקוב, אנשי תל-ערד וכפרים רבים אחרים משלמים 50 ₪ עבור קוב מים, משום שעל מחיר המים יש להוסיף את מחיר ההובלה. במקור, תושבי תל-ערד משתייכים לשבט קדיראת אלסאנע. עד שנת 1952 הם חיו בח'שם אלג'ביל דרומית מערבית לעיירה לקיה. באותה שנה, הממשל הצבאי העביר את בני השבט לאלרהווה, אזור מעבר לקו הירוק, דרומית לדהריה בגדה המערבית. בעקבות מחאה של ממשלת ירדן לאו"ם, נאלצו שלטונות ישראל להחזירם לשטחה של ישראל, אך לא למקום ממנו הם עקרו אותם, אלא הם יישבו אותם קרוב לגבול, בשטח סמוך לאתר הארכיאולוגי תל ערד, בשטח בו חיו בעבר הלא רחוק בני שבט ערב אלג'האלין שמדינת ישראל העבירה במהלך השנים לאזור מעלה אדומים.
"שלטונות המדינה, הם ולא מישהו אחר, הם שיישבו אותנו כאן, אך עד היום הם מתייחסים אלינו כאל פולשים והם עושים את הכול כדי להמאיס עלינו את החיים", קובל עלי אלנבארי. "הם אוסרים עלינו לבנות בתים ולחפור בורות מים. על הבית שלי מאיים צו הריסה. אם ביתי ייהרס, היכן אני אשכן את משפחתי? לאן המדינה רוצה שנלך? אנחנו לא מוכנים לעבור לאחת עיירות הקבע שהקימה המדינה. אלו הם גטאות, שמורות, קנים של עוני והזנחה. כל פתרון ליישוב הבדואים חייב לקחת בחשבון את המסורות שלהם ואת הקשר שלהם לטבע. בדואים שנולדים בטבע גם מתמזגים בו. צו ההריסה של הבית בו אני חי עם בני משפחתי הופך אותי לעבריין על לא עוול בכפי".
הסעות לשיירת המים: מתל אביב, בשעה 12:30 מרכבת ארלוזורוב – מסוף אל-על. ההסעה במכוניות פרטיות.ירושלים, בשעה 12:30, חניון גן הפעמון ובשעה 14:00 מצומת שוקת. לפרטים נוספים והרשמה מוקדמת: במרכז – יעקב מנור 0505-733276, עמוס גבירץ 0526-035685, בירושלים- יחיאל גריינמן, 050-2110639; בנגב – עטיה אל עאסם 0505-702064, אחמד אבו-באדר 0507-701119
הארגונים החברים בפורום הכרה: אגודת הארבעים – להכרה בכפרים הערביים הבלתי מוכרים, בוסתן, גוש-שלום, האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים בישראל, יש גבול, הועד הישראלי נגד הריסת בתים, פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, פרופיל חדש, קואליציית נשים לשלום, רבנים שומרי משפט, תעאיוש- שותפות ערבית-יהודית.
