"שיטת הגושים", כפי שהיא מוצגת דרך קבע בסקרי הבחירות במהדורות החדשות איננה נתון עובדתי או אפילו תוצאת סקר. מדובר בפרשנות עיתונאית לאופן בו המנדטים שהמפלגות השונות קיבלו בסקר מתגבשים לשני גושים מנוגדים – קואליציה ואופוזיציה, כך טוענת חן אגרי במאמר שפרסמה השבוע באתר "העין השביעית".

לדבריה באופן עקבי וגורף, עורכי המהדורות בשלושת ערוצי החדשות, 12, 13 וכאן 11, זונחים את ההיגיון הפשוט הזה כשהם מציגים לצופים את "מפת הגושים". לצד הקואליציה והאופוזיציה התרקם יצור פוליטי שהתקשורת אימצה מתעמולת הבחירות של הליכוד בראשות נתניהו: "הערבים". לעיתים היצור החדש יכונה גם בשם "המפלגות הערביות" או פשוט חד"ש-תע"ל ורע"ם. העיקר: הוא מחוץ למפה הפוליטית כפי שאנחנו מכירים אותה, המתחלקת לקואליציה ולאופוזיציה.

חוקר התקשורת ד"ר דוד לוין, הצביע על האופן בו הצגת "מפת הגושים" משתלבת במהלך פוליטי ותקשורתי כללי שהוא קרא לו "חפירת השוחה": דה-לגיטימיציה של הציבור הערבי בישראל והדרתו מהחיים הפוליטיים. באשר לגופן של המפלגות, חד"ש-תע"ל הינה מפלגה ערבית-יהודית, ולא מפלגה ערבית או "הערבים" כפי שהיא מוצגת בלא מעט סקרים, ורע"ם כבר ישבה עם אותן מפלגות שכעת היא מודרת מהן על ידי מנהלי, עורכי וכתבי החדשות בישראל.

"לכן, אין להתבלבל מהתירוצים שהם מציגים. 'מפת הגושים' שמציגה התקשורת הישראלית אינה עובדה ואפילו לא פרשנות, אלא הדהוד פסול של תעמולת בחירות. אימוץ מסר גזעני לפיו שתי מפלגות אלו אינן לגיטימיות ומי שיודיע כי ישתף עמם פעולה אינו לגיטימי גם כן", הדגישה אגרי.