נכתב על ידי מחמוד עאמר, העמותה להגנה על זכויות העובדים "קו לעובד"
מספרם של העובדים הפלסטינים המועסקים בישראל הצטמצם עם בניית גדר ההפרדה ופיתוח ההתנחלויות בגדה המערבית. כיום עומד מספרם של העובדים בעלי רישיון עבודה לכ- 25 אלף, כאשר רובם מועסקים בענפי הבניין, החקלאות והשירותים. מאזור קלקיליה שבצפון הגדה המערבית יוצאות כאלף נשים לעבוד בחקלאות ובשירותי ניקיון בישראל.
אישור העבודה שמקבלים הפלסטינים תקף למשך ששה חודשים ולפעמים לשלושה חודשים בלבד. על פי חוק, על המעסיקים לשלם את הוצאות חידוש אישורי העבודה. אולם, בשטח נחשפת מציאות אחרת בה בכדי לחדש את האישור משלמים העובדים למתווכים או למעסיקים סכומים המגיעים עד לאלף ש"ח לכל אישור. אי תשלום מלא לשירות התעסוקה כובל את העובד למעסיק מכיוון שעד שכל התשלומים לשירות התעסוקה יתבצעו במלואם – לא יוכל להחליף מעסיק. במקרים בהם פנו העובדים למשרדי התעסוקה, באזור חברון למשל, וביקשו לשלם בעצמם את חובותיו של המעסיק הישן – מנעו מהם לפגוש את הפקידים. המעסיקים, שמכירים את המערכת, מנצלים אותה לטובתם, מרוויחים מכספי העובדים, וכבילת העובדים מהווה עמדת כוח המאפשרת להם לנצל את העובדים מבלי להיתקל בהתנגדות. המעסיקים, במקרים רבים, מאיימים על עובדיהם שאם יתלוננו על תנאי ההעסקה – יאבדו את אישור העבודה.
בנוסף לעובדים המקבלים אישור, ישנם עשרות אלפי עובדים המסתננים לישראל ומסכנים את חייהם בכדי לפרנס את משפחותיהם. בקשותיהם של רבים מהעובדים נענו בסירוב מ"טעמי ביטחון" מבלי שקיבלו הסבר מדוע הוגדרו ככאלה.
גם עובדים בעלי אישור עבודה וגם "מסתנני עבודה" סובלים מהפרות חוקי העבודה בצורות שונות. ככל שמדווחים המעסיקים ללשכת שירותי התעסוקה על פחות ימי העבודה עבור כל עובד, כך משלם המעסיק פחות עבור פיצויים, פנסיה וימי חופשה שנתית.
עובדי חקלאות רבים שמשתכרים בכ- 80 עד 100 ₪ ליום של שמונה שעות עבודה, מקבלים תלושי שכר שקריים בהם מדווח כי שכרם קבוע לפי שכר מינימום.
משרד התמ"ת ולשכת שירותי התעסוקה אמורים לטפל בבעיותיהם של העובדים הפלסטינים המועסקים בשטחה של ישראל ולפקח אחר דיווחי המעסיקים לגבי ימי העבודה. על המנהל האזרחי הישראלי, שמנפיק אישורי עבודה, להבהיר את הקריטריונים לאי מתן אישורי עבודה. על הפקחים לבטיחות בעבודה להסתובב ולקנוס מעסיקים שמתנערים מהחוק. כמו כן, על העובדים עצמם, גם אלה שעובדים ללא אישור עבודה, לאגור כוחות ולהתלונן על תנאי העסקתם – שמא יהפכו גם הם לשותפים לשתיקה.
