מאת אפרים דוידי

    בשבוע שעבר עתרו חברי ועד עובדים בחברה לאוטומציה, שבבעלות ציבורית, אשר המעניקה שירותי מחשוב לרשויות המקומיות, לבית הדין לעבודה בבקשה למתן צו מניעה נגד הנהלת החברה. זאת, בעקבות ההסכם שנחתם עם ההסתדרות בחודש שעבר.

    הפנייה לבית הדין לעבודה אינה יוצאת דופן. מדי שנה, אלפי עובדים, וגם ועדי עובדים, מגישים תביעות בבתי דין לעבודה ברחבי הארץ. אבל הפעם תוכן העתירה שונה לחלוטין: הוועד פנה לבית הדין, באמצעות המשפטן הוותיק המתמחה בדיני עבודה יוסי כץ, על מנת לגלות מה נכתב בהסכם העבודה. עצוב, שהעובדים נדרשים לבקש סעד מבית המשפט, כדי לגלות את פרטי ההסכם שההסתדרות חתמה בשמם.

    השאלה הראשונה הנשאלת היא: מדוע העובדים לא חתומים על הסכם העוסק בתנאיי עבודתם? לפי החוק  הישראלי, ההסתדרות היא הארגון היציג של העובדים, ולכן, היא יכולה "לצפצף" על עמדת העובדים, שבשמם היא חותמת על הסכמים קיבוציים. זה החוק. אבל מדוע ההסתדרות אינה רוצה לגלות לעובדים, מה בדיוק כתוב בהסכם?

    הסיבה לכך היא פשוטה: זה הסכם רע. זה הסכם, שאם יבוצע – יחזיר את זכויות העובדים, המועסקים במסגרת ההסכמים הקיבוציים, עשרות שנים אחורה. במסגרת ההסכם, יפרשו 80 מעובדי החברה שבהסכם הקיבוצי. אם מכסה זו לא תתמלא בעובדים הפורשים מרצון, יפוטרו עובדים נוספים. בנוסף, יאפשר ההסכם לחברה להעסיק 100 עובדים חדשים בחוזים אישיים. ההסכם מפרט גם את תנאי השכר לעובדים, תנאי הפרישה, ו"צעדי התייעלות" בהם תנקוט החברה – כאשר כל הסעיפים שבהסכם הם לטובת ההנהלה ופוגעים בעובדים. בנוסף, יאפשר ההסכם לחברה "לבצע ניוד של עובדים לפי שיקולי ההנהלה". בסיכום: בעתיד הקרוב, החברה לאוטומציה תהיה חברה המבוססת על עבודתם של מועסקים בחוזים אישיים או עובדי חברות כוח אדם. תהיה זו חברה עם הסכם קיבוצי רע, שיחול על חלק מצטמצם של העובדים. בהמשך, החברה לאוטומציה תתנהל כרוב חברות המחשבים – ללא ועד עובדים.

    תנאי ההסכם הובילו את ועד העובדים של החברה לאוטומציה להתנגדות להסכם, שעליו גם אינו חתום.

    איך מתרצים בהסתדרות פגיעה כה קשה בעובדי החברה לאוטומציה ואת ההתעלמות מוועד העובדים הנבחר?

     בטיוטת ההסכם שהגיעה לידינו, ישנן כמה תשובות לכך. בין הנימוקים לחתימת ההסכם בצורתו הנוכחית נכללו (לראשונה בתולדות ההסכמים הקיבוציים) נימוקים אידיאולוגיים ואף פוליטיים.

    לפי לשון ההסכם, "ביולי 2008 התפתח משבר כלכלי, עולמי וישראלי, אשר הגביר את הצורך בשינויים מהותיים בהסכמים הקיימים". יוצא, שההסתדרות מעודדת ויתורים כואבים מצד העובדים בגלל… המשבר הקפיטליסטי העולמי (…ועוד בגוף בבעלות ציבורית!). ההסתדרות פועלת כך, בכיוון הפוך מן הסיסמא, שמניפים איגודים מקצועיים ברחבי העולם בחודשים האחרונים: "העובדים לא ישלמו את מחיר המשבר הקפיטליסטי". 

    ההסתדרות כה הפנימה את כניעתה לדרישות בעלי ההון בעת משבר קפיטליסטי, שהחלה לפטר עובדים ותיקים משורותיה בשל כך. רינה הדר בת ה-61 פוטרה לאחרונה על ידי ההסתדרות, כ-9 חודשים לפני יציאתה לפנסיה, וכל זאת אחרי 14 שנות עבודה ומבלי לערוך לה שימוע. בין הנימוקים לפיטוריה: "המשבר העולמי פוגע גם בהסתדרות ובמוסדותיה".

    בכל הנוגע לחברה לאוטומציה קיימת סיבה נוספת להסתרת ההסכם מוועד העובדים הנבחר, וגם סיבה זו צוינה בטיוטת ההסכם שהגיעה לידינו: החברה לאוטומציה עומדת בפני הפרטה, וכדי להפריטה, יש הכרח לשבור את העבודה המאורגנת, להוריד שכר ולהכניס מספר גדל של עובדים צעירים לא-מאורגנים באמצעות חוזים אישיים, שיחליפו את העובדים המבוגרים "היקרים", הכלולים בהסכם הקיבוצי.

    אם ההסתדרות עומדת מאחורי הסכמי זבל, כמו זה שנחתם בחברה לאוטומציה, ומסרבת לגלות את תוכנם, ואם היא מפטרת עובדת ותיקה בשל "המשבר הכלכלי" – מה הפלא, ששכירים רבים שואלים את עצמם: "מה בדיוק עושה ההסתדרות למען העובדים?". לעומת זאת ברור, מה עושה ההסתדרות בראשות עופר עיני למען המעסיקים.