מבקשי מקלט ופליטים שכירים בישראל משלמים מס מלא על ההכנסות שלכם, אבל זאת מבלי ליהנות מהטבות מס, שעובדים זרים אחרים זכאים להן. בשנה החולפת קיבלו מעסיקים רבים מכתבים מרשות המסים, במסגרתם דרשה הרשות החזרי מס עבור מבקשי המקלט, בטענה שהם אינם תושבי ישראל, ולכן אינם זכאים לנקודות זיכוי. "נקודת זיכוי" היא הפחתה מגובה המס על ההכנסה החייבת, והיא ניתנת לפי מאפיינים אישיים, המצדיקים הקטנה של נטל המס. כך למשל, כל תושב ישראל, זכאי ל-2.25 נקודות זיכוי, אישה זכאית לחצי נקודת זיכוי, וגם הורים מפרנסים יחידים, חיילים ועוד זכאים לנקודות זיכוי. למרות שאינם נחשבים תושבי ישראל, בתנאים מסוימים, מעניקות תקנות מס הכנסה גם לעובד זר את 2.25 נקודות הזיכוי הבסיסיות. ערכה השנתי של נקודת זיכוי בשנת 2014 הוא 2,616 שקל, כאשר הערך החודשי של נקודת זיכוי (עבור מי שעובד 12 חודשים בשנה זו ובשכר מינימום) עומד על 218 שקל.
אולם, לפי גישת רשות המסים, מבקשי המקלט אינם זכאים לאף נקודת זיכוי. בשנה האחרונה ניסתה עמותת "קו לעובד", שמטרתה להגן על זכויות העובדים המקופחים ביותר במשק הקפיטליסטי הישראלי, לנהל מאבק בעניין זה מול רשות המסים, מתוך במטרה להשוות את גביית המס ממבקשי המקלט לגביית המס של עובדים אחרים, הזכאים לנקודות זיכוי. ואולם, מאבק זה נחסם על–ידי הרשות, שהבהירה כי מבקשי המקלט אינם זכאים לשום הטבת מס. לדברי נועה קאופמן, רכזת תחום פליטים ומבקשי מקלט ב"קו לעובד", "בד–בבד להיטל על המעסיקים, המדינה גם לא מעניקה למבקשי המקלט אף נקודות מס, כך שמבקשי המקלט משלמים את מלוא המס מהשקל הראשון, וזאת בשונה ממהגרי עבודה שמובאים לישראל ומחזיקים בהיתר עבודה – הזכאים לנקודות מס מתוקף היתר העבודה שלהם". קאופמן ציינה בשיחה עם "מעריב" כי "מהעמימות וחוסר קביעת מעמדת של מבקשי המקלט המדינה מרוויחה פעמיים – פעם אחת כשהיא גובה את המס מהמעבידים, כאשר המדינה מתייחסת למבקשי המקלט כמהגרי עבודה או עובדים זרים; ופעם נוספת, כאשר בו–זמנית המדינה לא מעניקה להם נקודות זיכוי, להן זכאים עובדים זרים, ולמעשה מתייחסת אליהם שונה ממהגרי עבודה".
בפנייתה אשתקד לרשות המסים בבקשה להשוות את מעמדם של מבקשי המקלט למעמדם של עובדים אחרים, ולהעניק להם לכל הפחות 2.25 נקודות זיכוי, כתבה קאופמן: "מפניות שהגיעו למשרדנו, עולה כי רשות המסים החלה לשלוח מכתבים למעסיקים ולדרוש החזרי מס עבור מבקשי המקלט, שכן הם אינם תושבי ישראל ולכן אינם זכאים לנקודות זיכוי". לטענתה, "מבקשי המקלט או אלה השוהים תחת הגנה קבוצתית (מאריתריאה ומסודאן) שוהים בישראל כחוק". זאת, ציינה במכתבה, לאחר ש"בית המשפט העליון קבע כי 'לא תתבצע אכיפה כלפי מעסיקיהם של מי שהגישו בקשת מקלט, בטרם יסתיים הליך הטיפול בבקשה'". עוד ציינה כי "מי שמגיעים ממדינות אריתריאה וסודן, הובהר על–ידי המדינה כי בשלב זה לא ננקטות פעולות הנוגעות לאיסור העסקתם. שופטי בג"ץ אף הוסיפו כי בהתחייבות המדינה שלא לקנוס מעסיקי מבקשי מקלט, 'יש בה משום איזון ראוי בהתחשב במציאות הקשה והרגישה שנוצרה'". ואולם, כתבה קאופמן, "דרישתכם לשלול מאוכלוסייה זו את נקודות הזיכוי, ובכך לגבות דווקא מקבוצה זו סכומים גבוהים משל כלל העובדים במשק, פוגעת בה פגיעה קשה, ויש בה משום הפרה של האיזון המדובר".
לדברי קאופמן, עבור אותם פליטים העובדים מדובר בחיסכון משמעותי. "כל נקודת זיכוי שווה מעל 250 שקל. אדם עם אשרת עבודה, עובד זר או תושב, מקבל אוטומטית 2.25 נקודות זכות, כלומר מראש הם לא משלמים מעל ל-500 שקלים בחודש. אחר–כך יש תוספות של נקודת זיכוי כמעט לכל דבר, לאישה, להורים לילדים, ועוד. מכך יוצא שרוב האנשים לא משלמים מאות שקלים לרשות המסים, ויש כאלה שמגיעים למס אפס בעקבות נקודות הזיכוי, בטח אלה שמרוויחים שכר מינימום. רק הפליטים לא זכאים להטבה הזאת, על–פי גישת רשות המסים".
לדברי קאופמן, בפניות שהגיעו ל"קו לעובד" דובר על מאות אלפי שקלים שהמדינה דורשת. "המעסיקים של העובדים שפנו אלינו, קיבלו מכתב ממס הכנסה שהם צריכים להחזיר עשרות אלפי שקלים ואפילו מאות אלפי שקלים. למשל, אדם שעבד 4 שנים אצל מעסיק מסוים, צריך להחזיר 10,000 שקל; עובדת אחרת שהגיעה אלינו נדרשה להחזיר 15 אלף שקל ומן הסתם לעובדים האלה אין את הסכומים הנדרשים מהם. בגלל דרישת רשות המסים מנכים להם את הסכומים האלה ישירות מהמשכורת. פתאום הם מקבלים משכורת מאוד מאוד נמוכה, והם לא הבינו למה, אז הם פנו אלינו".
אך גם מצבם של מהגרי העבודה בעלי רישיון עבודה כחוק אינו טוב במיוחד. יצוין שישראל היא המדינה היחידה בין המדינות הקפיטליסטיות המתקדמות שבה נדרש מס מעסיקים על העסקת עובדים זרים עובדי החקלאות – שבישראל הם רובם ככולם מהגרי עבודה שהובאו לכאן לעבודה בתנאים קשים, ומשתכרים פחות משכר מינימום. מבדיקת "קו לעובד" עולה שהכנסות הממשלה מגביית מס מעסיקים הן כ–160 מיליון שקל בשנה. מנתוני קו לעובד עולה כי השכר שמרוויחים מהגרי העבודה בחקלאות נמוך באופן משמעותי משכר המינימום הקבוע בחוק. כך, השכר הממוצע לשמונה שעות עבודה הוא כ–140 שקל, ועוד 20 שקל בממוצע לכל שעה נוספת או שעת עבודה בשבת. על פי הערכת קו לעובד, הפרת חוק שכר המינימום כלפי 22 אלף מהגרי החקלאות היא אובדן של כ–23 אלף שקל לעובד בשנה, שהם כ–505 מיליון שקל לכלל העובדים בשנה. במלים אחרות, כחצי מיליארד שקל בשנה נגזלים מהעובדים.