ריאיון: 'מתקן השהייה של המגרים האפריקאים הוא בית כלא לכל דבר'

בשבוע שעבר, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית – בהתנגדות חברי כנסת מחד"ש, ממרצ ומהעבודה – את "חוק המסתננים", במסגרתו יוקם "מתקן שהייה" בנגב, בו יכלאו 3,300 מבקשי מקלט אפריקאים. גרסה קודמת של החוק נפסלה בידי בג"ץ, והממשלה ערכה בו מספר שינויים, וחוקקה אותו מחדש. שוחחנו בנושא עם עו"ד רעות מיכאלי, מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים, אשר נקרא עד לאחרונה – מוקד הסיוע לעובדים זרים.

2013-12-17_192503

פעילים חברתיים קיימו שביתת שבת בכניסה לכלא "סהרונים" שבנגב עם פתיחתו בסוף השבוע (צילום: אקטיבסטילס)

האם העובדה שהחוק עבר בכנסת, חרף המאבק שנוהל נגדו, היא מבחינתכם סוף פסוק?

בפירוש לא. נמשיך להיאבק נגדו בכל הזירות. העתירה שלנו לבג"ץ – אשר בעקבותיה נפסק כי הגרסה הקודמת של החוק אינה חוקתית והוא נפסל – הייתה הצלחה. למעשה, הצלחנו יותר מדי טוב. פסילת החוק בידי בג"ץ הייתה נחרצת ביותר, וברוב גדול. היה ברור לנו שבעקבות זאת, תגיע תגובה מצד הממשלה. ואכן, הממשלה למדה את הסיבות בגללן פסל בג"ץ את הגרסה הקודמת של החוק, והכינה חוק שהוא, למעשה, גרוע יותר מקודמו. נמשיך להיאבק נגדו בכל האפיקים הלגיטימיים, ונגיש עתירה לבג"ץ ברגע בו ירושלים תפסיק להיות נצורה בשלג

במישור הציבורי, הקול שלנו ושל העמיתים שלנו נשמע כל הזמן. מדובר בעבודת צוות, שלוקחים בה חלק שותפים רבים: האגודה לזכויות האזרח, הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תלאביב, הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפטים ולעסקים ברמת גן, רופאים לזכויות אדם, א.ס.ף, קו לעובד, אמנסטי אינטרנשיונל והמרכז לקידום זכויות פליטים אפריקאים. אנחנו מקפידים לשתף פעולה, הן משום שאותה מדיניות ממשלתית משפיעה על העבודה של כולנו, והן משום שהמשאבים של כולנו מצומצמים.

בימים הקרובים ננסה לנצל את זכותנו להיכנס לכלא בו כלואים מבקשי המקלט, כדי לראות איך אפשר לגבש מענה למציאות החדשה שיוצר החוק. חשוב להדגיש, שמדובר בכלא לכל דבר ועניין, ולא ב-"מתקן שהייה", כפי שנכתב בחוק. הוא מרוחק מכל מקום יישוב, מוקף בגדרות, מנוהל בידי מנהל כלא "סהרונים", צריך לישון בו בלילה ולחתום נוכחות שלוש פעמים במהלך היום.

כיצד אתם רואים את מטרת החוק?

שר הפנים, גדעון סער, וגם יוסי אדלשטיין מרשות האוכלוסין, אמרו במפורש שמטרת הכליאה היא ללחוץ על אנשים לעזוב מרצון. ואומנם, יש סתירה בכך שלוחצים על אנשים כדי שיעזבו "מרצון"…

מספר הפליטים ומבקשי המקלט באפריקה עומד על כמה עשרות אלפים, ומתקן הכליאה עתיד להכיל 3,300 איש, והמשמעות היא שכוונת הממשלה היא לכלוא אנשים כדי שיהיו מיואשים מספיק כדי לחזור לארצות המוצא שלהם, ובכך יתפנה מקום בכלא עבור מבקשי מקלט אחרים. בדרך זו, משלה הממשלה את עצמה, כי בתוך כמה שנים יוכלו להיפטר מכל אוכלוסיית מבקשי המקלט.

בשבוע בו עבר "חוק המסתננים", שיניתם את שמו של הארגון. האם יש קשר בין הדברים?

מדובר בצירוף מקרים. הארגון הוקם ב-1998, והוא נקרא בהתחלה "מוקד סיוע לעובדי חוץ במעצר". בהמשך נקרא "מוקד הסיוע לעובדים זרים", שהוא שם שאינו משקף את העבודה שלנו כיום. המוקד מטפל במבקשי מקלט ופליטים, בקורבנות של סחר בני אדם, ובמהגרים בכלל, וביניהם – במהגרי עבודה. כלומר, אין מדובר רק ב-"עובדים זרים", שהוא כשלעצמו מושג בעייתי. בנוסף, השימוש במילה "סיוע" הטעה, שכן אנחנו לא ארגון הומניטארי, המחלק מזון, אלא ארגון הפועל בעיקר במישור הציבורי והמשפטי.

הריאיון פורסם בגיליון השבוע של "זו הדרך":

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2013break/12/G49_2013.pdf